כל הפוסטים במאמרים כללי

האמת היא שהאויבים האמיתיים הם עצלנות , אדישות וייאוש, ואילו כעס הוא ידיד, לא ידיד נחמד, אבל ידיד נאמן מאוד.

הביקורת העצמית הלא מאוזנת עלולה לגרום להחמרה ולסטרס כ"כ גדול שבמקרים ממושכים יוצר מחלה גם ברמה הפיזית. כיום ידוע ומוכח

אתם בודאי מכירים את המצב שנוצר אחרי תקופה עמוסה, מלאה בלחצים ותהפוכות רגשיות- אז אנו חשים סחוטים, חסרי אנרגיה ואף

רגעי החסד הם רגעים שבהם דבר לא מטריד אותך, שקט פנימי עמוק כל האיוולות שהתעסקת בהם כל החיים ומילאו את

במילה הדדיות מסתתרת המילה "הד", כאשר נחשפים ללא פחד אל מול אהבת אמת הנובעת מהדדיות אנו מגלים את נקודות הקיצון

בעבר חשבו שרק משוגעים הולכים לטיפול פסיכולוגי וזו גם הסיבה שפנייה לטיפול מסוג זה היווה מקור לבושה. הטיפול הפסיכואנליטי הראשון

כנראה יש איזשהו חוק טבע כזה שכשמפסיקים לחפש זה מגיע. רק כדי להדגיש את הקטנות שלנו, את זה ששום דבר

בכל אחד מאתנו קיימת מערכת אמונות שבנינו לעצמנו כתוצאה מפירוש הסביבה שלנו כבר כילדים, אפילו כתינוקות. ואותה מערכת עזרה

מדוע אדם אחד מעורר בנו אהבה גדולה ומדוע השני מעורר עצבנות? אפילו שנאה? מה יש באחד שנוגע בנו כל כך ובשני