טיפולי אנרגיה
רפלקסולוגיה
רפואה סינית
פסיכותרפיה ואימון
נטורופתיה ותזונה
טיפולי מגע וגוף
הריון ולידה
מרפאת כאב אלטרנטיבית
טיפול בכאב
אבחון גלובלי

Dang Gui- Angelica sinensis

גנגי
מאת – דניאל פרין Dip Li.Ac, Cl.H מטפל ברפואה הסינית , טיליה מרכז לרפואה משלימה.

מבוא                     האנג'ליקה הסינית נמצאת בשימוש רפואי בסין, ביפן ובקוריאה מזה אלפי שנים. על פי הרפואה הסינית – עיקר ההשפעה של הצמח היא על הלב, הכבד והטחול. זהו אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה הסינית המסורתית בכלל ובכל הקשור להנעה והזנה של הדם בפרט.

ישנם מספר מינים של אנג'ליקה אשר נמצאים בשימוש רפואי, בהם גם האנג'ליקה הסינית, אשר חולקים תכולה דומה של שמנים אתריים, האופייניים למשפחת הסוככיים.

במערב הצמח זכה לכינוי הג'ינסנג הנשי –"The female ginseng", עקב השימוש המוצלח בו לטיפול בבעיות שונות הקשורות במערכת הרבייה הנשית. על פי הגישה הסינית המסורתית, האנג'ליקה פועלת לקיום המחזוריות בגוף, דרך הזנה והנעה של הדם, זאת – תוך כדי שחרור מתקיעות ומצבי קיבעון במערכות הגוף השונות. מתוך כך ניתן להבין את השימוש הנפוץ באנג'ליקה הסינית לטיפול בכאבים שונים ופתולוגיות גניקולוגיות המשויכות למחזור החודשי בנשים. אכן, מטפלים רבים משתמשים בשורש האנג'ליקה כחלק מהטיפול בבעיות נשים. עם זאת יש לציין כי שורש האנג'ליקה הוא צמח מרפא בעל חשיבות רבה, כפי שיבואר להלן, ותהיה זו טעות לשייך אותו לשימוש המגזר הנשי בלבד. בסין הצמח משמש לטיפול במחלות של לב וכלי דם, דלקות במערכת העיכול, כאבי ראש, מחלות כבד שונות ועוד.  סקירה של החומרים הפעילים והפעילות הרפואית שלהם אל מול השימושים המסורתיים של האנג'ליקה מספקים תמונה רחבה על הפוטנציאל הרפואי הגלום בצמח מופלא זה.

מסדר זיהוי

משפחה בוטנית– סוככיים . Apiaceae / Umbelliferae ,

שמות נוספים  Dong quai, Female Ginseng.

צמחי מרפא נוספים מאותה משפחה משפחת הסוככיים הינה משפחת צמחים גדולה, צמחי המרפא המוכרים ממשפחה זו הם בין היתר:

·         זרעי השומר ((Foeniculum Vulgare / Xiao Hui Xiang.

·         זרעי קימל (Carum Carvi).

·         זרעי אניס (Pimpinella Anisum).

·         זרעי כמון (Cuminum Cynimum).

·         זרעי כוסברה (Coriandrum Sativum).

צמחים סיניים מוכרים ממשפחת הסוככיים הם בין היתר:

·          Du Huo( Angelica Pubescens).

·         Chai Hu (Bupleurum Falacatum).

·          BaiZhi(Angelica Dahurica).

·         Fang Feng (Saposhnikovi Divaricata ).

·         ChuanXiaong (Ligusticum Officinale).

חלק בשימוש– שורש.

מקור היסטוריShenNong Ben Cao Jing (Divine Farmer's Classic Of The Material Medica) 2nd century

טעם–מתוק, חריף, מר.

טמפרטורה–חמים.

חודר לאיברים–לב, כבד, טחול.

חומרים פעילים עיקריים

·         שמנים אתריים (Safrole, Sesquiterpenes, Ferulic acid, Phthalides ,N-butylidenephthalide, (Senkyunolide A, Z-ligustilide, 3-n-Butylidene.

·         קומרינים (Scopoletin, Angelol, Angelicone, Bergapten, Oxypeucedanin, Osthole, ( Psoralen, 7-desmethylsuberosin.

·         פוליסכרידים (Arabinos, Glucose, Rhamnose, Galactose, Galacturonic acid, Mannose, Glucuronic acid).

·         פיטוסטרולים.

·         פלבנואידים, איזופלבונים- phytoestrogen.

·         מינרלים (ברזל, מגנזיום, סידן, אשלגן).

·         חומצות אמינו (17 חומצות אמינו חיוניות).

·         ויטמינים (חומצה פולית, ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E,  ויטמין B12).

סקירה קצרה על החומרים הפעילים העיקריים

שמנים אתריים

משפחת הסוככיים ידועה בתכולת שמנים אתריים גבוהה, הן בזרעים והן בשורשים. שמנים אתריים אלה אחראיים לחלק גדול מהפעילות הרפואית של הצמחים ממשפחה בוטנית זו.

חומצה פרולית (Ferulic acid), קיבלה את שמה מהצמח פרולה (Ferula communis) – שם נוסף לצמח השומר. לחומר זה פעילות אנטי אוקסידטית חזקה. מחקרים עדכניים בבעלי חיים מרמזים על פעילות אנטי סרטנית ישירה כנגד סרטן השד וסרטן הכבד[1][2]. חומצה זו הינה חומר מוצא לסודיום פרולט (Sodium ferulate), אשר נמצא כיעיל לטיפול במחלות כלי הדם הכליליים, והמוחיים ומונע היווצרות קרישי דם[3]. Z-ligustilide , חומר ארומטי נוסף, נחקר גם הוא בהקשר ליכולתו למנוע קרישי דם והצטברות טסיות בדפנות כלי הדם. שני חומרים  אלו נמצאים גם בצמח Chuan Xiong / Ligusticum officinale, אשר גם הוא ממשפחת הסוככיים. חומרים אלו וחומרים נוספים באנג'ליקה נמצאו כבעלי פעילות אנטי עוויתית משמעותית. ככול הנראה על ידי פעילות אנטגוניסטית לתעלות סידן.

קומרינים

קומרינים הינם חומרים ארומאטיים הנמצאים במגוון גדול של צמחי צמחיי מרפא. הם בעלי פעילות אנטי דלקתית ואנטי אוקסידנטית[4], נוגדת קרישה, אנטי מיקרוביאלית, מורידת לחץ דם, מאלחשת כאב ונמצאו יעילים גם בטיפול באסטמה. בנוסף, קומרינים טבעיים וסינתטיים, מגבירים טונוס של הורידים, מגבירים זרימת דם בורידים[5][6]. נהגו להשתמש בהם לטיפול בבצקת, דלקות ורידים, דליות ברגליים וטחורים. צמחים נוספים המכילים קומרינים הם בין היתר, שורש הכורכום (Curcuma Longa /Jiang Huang), שורש שן ארי (Taraxacum Off.), שורש מרווה אדומה (Salvia Mill. / Dan Shen) ועוד.

פיטוסטרולים

פיטוסטרולים  הינם חומרים סטרואידלים בעלי מבנה דומה לזה של הכולסטרול. חומר זה אינו מסיס במים, מסיס מעט בשמן ומסיס היטב באלכוהול. לפיטוסטרולים פעילות מוכחת להורדת רמות כולסטרול מסוג LDL  בדם על ידי עיכוב תחרותי של הרצפטורים במעיים ומניעת ספיגה חוזרת של כולסטרול דרך המערכת הפורטלית[7] [8] [9] [10]. פיטוסטרולים מצויים במזונות וצמחים העשירים בשמן צמחי כגון אגוזים מסוגים שונים, זרעים, ירקות עשירים בשמן כגון אבוקדו וכו'. צמחי מרפא המכילים פיטוסטרולים כוללים את שורש האסטרגלוס (Astragalus Mem. / Huang Qi), זנים של ג'ינסנג ועוד.

פוליסכרידים

פוליסכרידים הינם שרשראות סוכר ארוכות בעלות פיצולים. חומרים אלו נמצאו כבעלי יכולת לחיזוק תפקוד מערכת החיסון (אימונו סטימולנטים). המבנה המולקולרי שלהם שונה, אך השפעתם על מערכת החיסון דומה, הם מזרזים את מערכת החיסון הבלתי ספציפית, מתערבים בפעילות של המערכת הספציפית, משנים את התפקוד והיעילות של מקרופאג'ים, גרנולוציטים, תאי הרג טבעיים, לימפוציטים, ציטוקינים ומערכת המשלים[11]. פוליסכרידים רבים, המסיסים במים, בודדו מפטריות, אצות וצמחים עילאיים שונים. מקורם בדפנות התא הצמחי. מחקרים רבים, אשר נערכו על שורש האנג'ליקה , מאששים כי צמח זה בעל פעילות אימונו סטימולנטית משמעותית גם כנגד התפתחות תאים סרטניים ובעל פעילות מחזקת חיסונית של תאי הדם הלבנים (תאי קופפר) בכבד.

בנוסף, חומרים פוליסכרידים, הינם נוגדי חמצון חזקים הפועלים להגנת רקמות הגוף השונות ובכלל זה במערכת כלי הדם הכליליים וברקמת שריר הלב, כהגנה נגד נזקים חמצוניים של תרופות כימותרפיות שונות ועוד.

פלבנואידים

פלבנואידים, הינם קבוצה של תרכובות המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות, ירקות וצמחי מרפא שונים. הפלבונואידים הם מטבוליטים משניים, כלומר הם אינם חיוניים באופן מידי לחיי התא הצמחי. יחד עם זאת, יש להם מספר תפקידים בצמח כגון, יצירת פיגמנטים ודחיית מזיקים. הפעילות הרפואית שלהם מגוונת וכוללת פעילות נוגדת חמצון מהחזקות הקיימות בטבע, דבר המסייע בהגנה על קרום התא, רקמת האנדותל במעיים ושל כלי הדם, הגברת עוצמתו של ויטמין C, פעילות אנטיביוטית ואנטי ויראלית ועוד. כמו כן, יש ראיות לכך שהם מפחיתים את הסיכון לסרטן המעי וסרטן הכליות, אסתמה, סרטן הלבלב, סוכרת ודלקות שונות. איזופלבונים כדוגמת חומרים פיטו אסטרוגנים, מהווים מרכיב חשוב בפעילות ההורמונלית הגניקולוגית של שורש האנג'ליקה. השימוש בפיטו אסטרוגנים, מקובל ברפואת הצמחים לטיפול במקרים של חולשה אסטרוגנית כתוצאה מחולשה שחלתית, חולשה של בלוטת האדרנל או הפרעה הורמונלית בבלוטות ההפרשה הגבוהות במוח. מחקרים מוכיחים כי לשורש האנג'ליקה השפעה אסטרוגנית מובהקת[12] [13].

שימושים מסורתיים ועדכניים של הצמח אנג'ליקה סינית

לשורש האנג'ליקה השפעה רב מערכתית על גוף האדם, באספקטים פיזיולוגיים ונפשיים, כאשר השפעה זו מתמקדת בהנעה חיזוק והזנה. זהו צמח מחדש ובונה, המתאים במגוון מצבים של חוסר וחולשה וכן בעל אפקט מזרים, המסייע לגוף ולנפש לחזור לדפוסי פעולה תקינים, תוך כדי הנעה ושחרור חסימות. חלק גדול מן ההשפעה מושג דרך מערכת הלב וכלי הדם, כאשר שורש הצמח פועל להגברה של זרימת דם ולחימום עדין של הגוף. שיפור זרימת הדם הוא מפתח לתקינותן של כלל מערכות הגוף, לרבות מערכת החיסון, מערכת העצבים, מערכת העיכול ומערכת המין הנשית. בנוסף, הנעת דם חשובה לטיפול במצבי דלקת. על ידי הגברת זרימת הדם לאזור הדלקתי מתגברת הסעת החומרים החיסוניים מחד ומתגבר סילוק הפסולת המצטברת באזור הדלקתי מאידך. על בסיס רעיון כללי זה משפיע הצמח של מערכות הגוף השונות.

השפעה על המערכת הגניקולוגית

השימושים הגניקולוגיים של שורש האנג'ליקה הם ללא ספק הידועים והמוכרים מבין מגוון השימושים המסורתיים והמודרניים של הצמח. באופן פרדוקסלי דווקא בתחום זה ישנם חילוקי דעות ביחס להשפעה הגניקולוגית ולהתוויות השימוש הקלאסיות של השורש ומיעוט מחקרים חד משמעיים ולעיתים אף סותרים בהקשר להשפעות הללו כפי שיובא בהמשך.

השפעה על המחזור החודשי

על פי הפרמקופיאה הסינית, האנג'ליקה הינו צמח מחזק דם ומסדיר מחזור. מינוח זה מתייחס להיותו של השורש טוניק כללי למצבי חולשת דם, אשר בתורה משפיעה על המערכת הגניקולוגית. משמש לטיפול באי סדירות הווסת, דיסמנוריאה ואמנוריאה על רקע חולשת הזנה של דם לאברי המערכת הגניקולוגית. הספרות המקצועית המסורתית מתארת באריכות את יכולתו של הצמח לטפל בכאבים הקשורים למחזור החודשי. הפרמקופיאה המודרנית מייחסת פעילות זו בעיקר להשפעה הממריצה על מערכת הדם באופן כללי ובאזור האגן באופן ספציפי ולפעילות האנטי עוויתית של שריר חלק קרי, שרירי הרחם, שרירי הנרתיק ודפנות כלי הדם באזור.  ההשפעה האנטי עוויתית, מקורה ככל הנראה בשני מנגנוני פעולה. בדומה לצמחים אחרים ממשפחת הסוככיים, המרכיבים הארומטיים פועלים כחסמים על אתרי הקשירה של סידן ברקמת השריר[14]. פעילות זו מונעת כיווץ של הסרקומרים ופועל יוצא הינה פעילות נוגדת עווית. מרכיבים קומרינים פועלים כחסמי רצפטורים מסוג בטא (בטא בלוקר). חסימה של רצפטורים אלו מפחיתה את התגובה הסימפטטית ומרפה כיווץ של שרירי הרחם והנרתיק. השפעה האנטי עוויתית איננה ממוקדת למערכת הרבייה ופועלת גם על המערכת הלבבית, על מערכת העיכול ועל מערכת הנשימה[15]. במחקר קליני, אשר בדק את ההשפעה של האנג'ליקה הסינית במקרים של דיסמנוראה, ניתנה מנה של 450 מ"ג של החומר הפעיל Z-ligustilide. התוצאה הייתה הקלה משמעותית בעוצמת ומשך הכאב. במקרה זה מתן החומר הבודד היה יעיל יותר ממיצוי השורש השלם[16]. מחקר שנערך במכללת צ'אנג דו לרפואה סינית מסורתית בסין, בדק השפעת אנג'ליקה סינית על עוצמת זרימת הדם ועל המצאות הפרוסטגלנדין F2 alpha במטופלות שסבלו מכאבי מחזור, לאחר שבמחקר קודם נמצא, שנשים עם דיסמנוריאה סבלו מזרימת דם לקויה ומרמה גבוה של אותו פרוסטגלנדין. מתן אנג'ליקה במשך שלושה חודשים החזיר את זרימת הדם ואת רמות הפרוסטגלנדין לטווח הנורמה[17].

השפעה אסטרוגנית, רירית הרחם וגיל המעבר

השימוש בשורש האנג'ליקה לטיפול בתופעות גיל המעבר השונות הינו שימוש יחסית מודרני ומקורו בעיקר בפרמקופיאה המערבית. שימוש זה נפוץ בשל הסברה כי השורש מכיל מרכיבים פיטואסטרוגנים, אשר מסייעים לטיפול במצבי חסר באסטרוגן כדוגמת גיל המעבר, רירית רחם דקה וכו'. במסורת הסינית האנג'ליקה של פי רוב אינה מותוות לטיפול בגיל המעבר במיוחד כאשר ישנם גלי חום. הטמפרטורה החמימה של השורש הינה התווית נגד בספרות הסינית למצבי חום פנימיים בגוף. במקרים של חולשת רירית הרחם, על פי רוב שורש האנג'ליקה משולב עם צמחים בוני דם או ממריצי זרימת דם על פי האבחנה המבדלת. כאשר ישנו מחסור באסטרוגן, אשר בהלימה לגישה הסינית יכול להתפרש כחוסר דם, על פי רוב ללא סימני חום, נהוג לשלב את הצמח עם צמחים נוספים כמו למשל בפורמולת הבסיס לחיזוק דם הנקראת "ארבעת החומרים". המרשם מורכב משורש רמניה (Shu Di Huang), שורש פאוניה (Bai Shao),שורש אנג'ליקה (Dang Gui), ושורש ליגוסטיקום (Chuan Xiaong). מלבד שורש האנג'ליקה, שני הצמחים הראשונים הינם פיטואסטרוגניים מובהקים.  שורש הצמח ליגוסטיקום, שייך גם הוא למשפחת הסוככיים ומשמש בפורמולה כצמח ממריץ זרימת דם ומשלים את פעילות האנג'ליקה בתחום זה. חלוקת היחסים בפורמולה תשפיע על אופן הפעולה העיקרי שלה בין חיזוק ובנייה להנעה והמרצה של דם.

הגם שאין חילוקי דעות בעניין ההשפעה הפיטואסטרוגנית של הצמח, מנגנון הפעולה אינו ידוע לאשורו ונוכחותם של מרכיבים פיטואסרוגניים איננה ודאית. ישנה סברה כי ההשפעה הפיטואסטרוגנית נעשית באמצעות חומרים פעילים אחרים המשפיעים על המערכת ההורמונאלית. כך או כך תוצאות המחקרים הקליניים הקיימים אינם חד משמעיים ונוטים לשייך לשורש פעילות דמוית אסטרוגן חלשה אם בכלל. מחקר אמריקאי, שנערך בשנת 2001, הדגים יכולת היקשרות של רכיבים מסוימים במיצוי שורש אנג'ליקה סינית לקולטני אסטרוגן .(in vitro) ניסוי קליני שנערך בישראל (2003) בדק את ההשפעה של מוצר צמחי שהכיל תמציות של Angelica sinensis ו- Matricaria chamomilla על 55 נשים לאחר גיל המעבר שסירבו לקבל טיפול הורמונלי. המחקר נערך במהלך 12 שבועות, היה אקראי וכלל קבוצת ביקורת (פלסבו). הנשים נתבקשו למלא שאלונים על פי מודל קופרמן לגבי שכיחות ועוצמת הסימפטומים של גיל המעבר החל משבוע לפני תחילת הניסוי ועד לסיומו. נמצא כי היה הבדל משמעותי בין הקבוצות באשר לשכיחות ועוצמת גליה חום. בעוד שבקרב קבוצת הפלסבו נרשמה ירידה של 15%-25%, בקבוצת המחקר נרשמה ירידה של 90%-96%. כמו כן, בקבוצת המחקר הייתה ירידה בעוצמת הפרעות השינה ובמידת תחושת העייפות[18] [19].

לעומת זאת, בניסוי קליני שנערך בקליפורניה, ארה"ב (1997), נמצא כי טיפול באמצעות הצמח לבדו לא השפיע על סימפטומים של גיל המעבר בהשוואה לפלסבו. הניסוי, שהיה אקראי, בסמיון כפול ונערך בהשתתפות 71 נשים – עשה גם הוא שימוש בשאלון על פי מודל קופרמן וארך 24 שבועות. בניסוי זה נבדקו גם פרמטרים נוספים, כולל התגובות האסטרוגניות לטיפול וכן עובי הרקמה הפנימית של הרחם, אך בכולם לא נמצא הבדל בין קבוצת המחקר לבין קבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו[20].

בניגוד לתוצאות מחקר זה, במחקר סיני שנערך בשנת 2006 הודגמה השפעה אסטרוגנים של שורש האנג'ליקה. המחקר נערך לפי מודל המדמה את החסר האסטרוגני האופייני לגיל המעבר – עכברות אשר עברו ניתוח להוצאת שחלות. עם הנטילה של מיצוי האנג'ליקה נראתה יצירה מחדש של רקמה רירית בנרתיק, גדילה של רקמת רירית הרחם וכן ירידה ברמות ההורמון (LH) אשר בד"כ נוטה להיות ברמה גבוהה בגיל המעבר[21].

פעילות דמוית אסטרוגן וסרטן השד

מיצוי במים של שורש אנג'ליקה הדגים יכולת היקשרות לקולטני אסטרוגן והפעלה של שרשרת תהליכים תוך תאיים, בתאי סרטן שד מסוג MCF-7 cells / BT-20cells. תאים אלו מהווים מודל מקובל לבדיקת השפעות אסטרוגניות. יתרה מכך, מידת ההשפעה של האנג'ליקה עוכבה באופן משמעותי ע"י התרופה Tamoxifen, המשמשת כחסם לקולטני אסטרוגן. עובדה זו חיזקה את מסקנת  מחקר, אודות רכיבים פיט ואסטרוגנים בשורש האנג'ליקה, המסוגלים להיקשר לקולטני אסטרוגן בגוף. חשיבות מחקר זה הינה בזהירות שיש לנקוט, כאשר משתמשים בשורש באנג'ליקה בטיפול בסרטן השד. ניתן להרחיב אזהרה זו לטיפול בסרטן הורמונאלי על רקע אסטרוגני באופן כללי. חשוב לציין בנקודה זו, כי לשורש האנג'ליקה פעילות אנטי סרטנית מוכחת ומקיפה אשר לא תידון במאמר זה.

מסקנה –  לגישתו של המחבר

לצמח אנג'ליקה סינית זיקה פיטואסטרוגנית. אולם, ככל הנראה הפעילות הרפואית העיקרית של השורש אינה פועל יוצא של תכונה זו, אלה של מכלול ההשפעות, כאשר התכונה הפיטואסטרוגנית הינה חלק מהן. עיקר השפעות של שורש האג'ליקה, כפי שמופיע ברפואה המסורתית וכפי שעולה ממחקרים עדכניים, מתאפשרת הודות לשיפור זרימת הדם באברי הרבייה והודות לפעילות מרפת השרירים של הרכיבים הפעילים. תכונות אלו מרגישות טבעיות יותר גם בשל השיוך המשפחתי. הנטייה של משפחת הסוככיים בכלל  ושל האנג'ליקה בפרט, להסדיר מקצבים בגוף, מכוונת באופן טבעי את השימוש בצמח לטיפול בפתולוגיות של המחזור החודשי. על מנת להפיק מהצמח את התכונות הבונות ומחזקות הדם במערכת הגניקולוגית,יש לשלבו עם צמחים אשר נוטים לכך באופן יותר מובהק כגון שורש רמניה, שורש פאוניה, שורש דיוסקוריאה, שורש ליקוריץ, קמלריום, קוהוש כחול ועוד (האחרון אינו חוקי לשימוש בישראל).

השפעה על מערכת העיכול

בפרמקופיאה הסינית מוגדר שורש האנג'ליקה כצמח מלחלח מעיים ומניע צואה. הוא מותווה לשימוש במצבי עצירות על רקע יובש במעיים כחלק מהתסמינים של חולשת דם מערכתית. ניתן להקביל פעילות זו לפעילות הרפואית של צמחים רבים ממשפחת הסוככיים, אשר פועלים להסדרת המקצב והתזמון של תנועתיות המעיים, הרפיית כיווץ יתר והרפיה של סוגרים (פעילות קרמינטיבית \ אנטי עוויתי), על ידי השפעה אנטי עוויתית על שרירי המעי, בשל תכולת השמנים הנדיפים הגבוהה. בנוסף לפעילות הקרמינטיבית של השורש, עצם הגברת זרימת הדם באזור האגן, משפרת את זרימת הדם גם במערכת העיכול התחתונה. עובדה זו תורמת לפעולת ספיחת הגזים, וחשובה במיוחד באנשים קשישים אשר סובלים מנפיחות ועצירות על רקע הסתיידות כלי הדם במערכת העיכול.

סקירה של הפרמקופיאה המערבית ומחקרים אחרונים בנוגע להשפעות של שורש האנג'ליקה על מערכת העיכול חושפים טפח גדול אשר אינו זוכה להתייחסות מקיפה בספרות הסינית.

שורש האנג'גליקה משמש להגברת התיאבון ולחיזוק תהליכי עיכול וספיגה. שילוב הטעמים מר ומתוק המשויכים לאנג'ליקה הסינית, עשויים להסביר פעילות זו. בעוד על פי הגישה המערבית, הטעם המר מגביר את פעילות מערכת העיכול קרי, הפרשת חומצה בקיבה, הגברת תנועתיות המעיים והגברת ייצור והפרשה של מלחי מרה בכבד ובכיס המרה ועל ידי כך משפר תהליכי עיכול וספיגה, הטעם המתוק מחזק את איבר הטחול הסיני, אשר עיקר פעילותו המטאבולית הינה ספיגה והתמרה של אנרגיה מהמזון. הצמח בטוח לשימוש גם בילדים, קשישים ומשמש לחיזוק תיאבון במצבי אנורקסיה.

השפעה של רירית הקיבה והמעיים

רכיבים פוליסכרידים אשר הופקו משורש האנג'ליקה, הראו פעילות להגנה מפני פגיעה בתאי רירית הקיבה, אשר נגרמה כתוצאה מחשיפה לאלכוהול ומחשיפה לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDS)[22]. במחקרים דומים, נצפתה פעילות ישירה לריפוי כיבים ודלקות בקיבה. במקרים אלו הרכיבים הפוליסכרידים הגבירו את תנועתם של תאי אפיתל אל עבר האזור הפגוע באופן ישיר ואף הגבירו סינטזה של DNA בתאים אלו[23] [24].  במחקר אמריקאי שנערך על חולדות, נבדקה השפעת הפוליסכרידים (רב סוכרים) שמוצו משורש האנג´ליקה על נזקי מעיים. החולדות קיבלו דרך הפה אתנול או תרופה להורדת חום (אינדומתצין) אשר גרמו לדימומים ונזק ברירית המעיים. נזק זה נמדד ע"י עליית אנזים המראה על דלקת והימצאות נויטרופילים (תאי דם לבנים). מיצוי מהאנג´ליקה אשר כלל 95% פוליסכרידים, מנע נזק לרירית המעיים. השפעה זו נשארה לאורך 12 שעות. שילוב של האנג´ליקה עם פרוסטגלנדין 2E (חומרים הגורמים לכיווץ כלי דם) מנע, אף הוא, נזקים לריריות המעיים[25]. רכיבים פוליסכרידים באנג'ליקה הראו פעילות אנטי דלקתית במודל קוליטיס בהיקף נרחב לתאי רירית המעי, סייעו להתחדשות מהירה של תאי אפיתל והגבירו פעילות אנזימטית נוגדת חמצון[26]. מחקר נוסף הציג השפעה דומה גם במודל מחקרי של קוליטיס כיבי (Ulcerative colitis). פעילות זו הושגה, בין היתר, על ידי מניעה של נזק חמצוני ומוות תאי מתוכנן של תאי הרירית וכן על ידי הגברה ספציפית בפעילות האנזים גלוטתיון (Glutathione)[27]. במחקר מאוחר יותר, שנערך בשנת 2009, נראה היה שהרכיב הפוליסכרידי הפעיל ביותר במניעה וריפוי של קוליטיס כיבי היה Dexamethaso. החוקרים ציינו במסקנותיהם כי המחקרים הללו פותחים אפשרות לפיתוח תרופה למחלות דלקתיות של המעי, המבוססות על רכיב זה.

ניתן להקביל פעילות רפואית זו של חידוש רקמות ריריות פגועות להתוויה הסינית של האנג'ליקה כצמח מפחית נפיחויות, מסלק מוגלה, מחדש רקמות ומקל על כאב. ההתוויה הקלאסית של אמירה זו מתייחסת לפעילות בעיקר על פני רקמת העור ואף מומלץ כמשחה למריחה חיצונית למטרה זו. (קרבונקלים, כוויות, אקנה וכו').

שורש האנג'ליקה הינו עיקרי לטיפול באקנה על רקע חוסר איזון הורמונאלי בגיל ההתבגרות, בתסמונת השחלה הפוליציסטית וכו'. בנוסף, ממחקרים אלו אנו יכולים להסיק כי פעילות אנטי דלקתית ומשקמת ריריות זו, משפיעה באופן משמעותי גם על הרקמה הרירית של מערכת העיכול קרי קיבה ומעיים.

השפעה על הכבד והפעילות המטאבולית

הטעם המר של האנג'ליקה, על אף שאינו דומיננטי ומשתלב עם מגוון הטעמים האחרים, פועל כממריץ של המערכת המטאבולית ובראשם איבר הכבד וכיס המרה. השילוב של המרצת תהליכי פירוק והפרשה בכבד, פעילות ממריצה של מערכת הדם ופעילות נוגדת חמצון חזקה על דפנות כלי הדם[28], הופכים את שורש האנג'ליקה לצמח חשוב לטיפול בתהליכי טרשת עורקים[29] [30].

במחקר סיני, אשר בחן השפעה של מספר צמחי מרפא על המערכת האנזימטית, ,Cytochrome P450 מיצוי באלכוהול ומיצוי במים של שורש אנג'ליקה הראו הגברה משמעותית בפעילות האנזימים CYP2D6 ו- A3. אנזימים אלו נוטלים חלק פעיל בפירוק טוקסינים בכבד והם משתתפים בעיקר בשלב הראשון של תהליך פירוק הרעלים בכבד[31]. במחקר אחר, שנערך בסין נראה כי רכיבים פוליסכרידים הראו הגברה של פעילות אנזימטית של שני שלבי ניקוי הרעלים בכבד גם יחד. במחקר זה, הרכיבים הפוליסכרידים אף הראו יכולת הגנה ושיקום רקמות הכבד, לאחר פגיעה במדדים שונים המשויכים לכבד, עם החשיפה למינון גבוה של התרופה הסטרואידים [32]Prednisolone. מחקרים אלו ורבים אחרים מעידים על פעילות משמעותית של ניקוי רעלים, נוגדת חמצון ופעילות מגינה על רקמת הכבד מנזקים חמצוניים ופעילות ממריצה של המערכת החיסונית המקרופאג'ית בכבד(תאי קופפר)[33] [34] [35] [36] [37] [38].

השפעה על מערכת הדם, כלי הדם והלב

הספרות הסינית מתייחסת לפעילותו של השורש על מערכת הדם באופן הבא: "המתיקות שלו מחזקת ומלחלחת, הטעם החריף ממריץ ומניע , הטעם המר מרוקן ואילו החמימות פותחת ומשחררת. תכונות אלו הופכות אותו לצמח המתאים ביותר להבאת הרמוניה לדם"[39]. המינוח הרמוניה מתייחס לפעילות המשולבת של הנעה וחיזוק, אשר מייחדת אותו. הלימה למושג הסיני "חיזוק דם", אנו מוצאים במחקרים המעידים על יכולתו של הצמח  לעודד יצירת תאי דם אדומים במח העצם ככל הנראה על ידי הרכיבים הפוליסכרידים המצויים בשורש[40], זאת בנוסף לחומצה הפולית ו-B-12, אשר הוא מכיל.

במקור אחר נאמר: "הצמח מטפל בצ'י אשר בתוך הדם". המשמעות הינה ביכולתו של הצמח להניע דם ולפיכך גם את הצ'י ולטפל ביעילות בחסימות ובכאב. ברפואה הסינית משתמשים באנג'ליקה באופן מסורתי לטיפול בכאבי שרירים וגוף, כאבים על רקע טראומה חיצונית, כאבי בטן, כאבי מחזור ועוד. בהקשר זה מחקר שנערך על עכברים, נמצא כי לחומצה פרולית, מלבד פעילות אנטי דלקתית ישנה פעילות מאלחשת כאב[41]. עדויות נוספות להקבלה בין הפעילות המסורתית של הנעת דם לבין הפעילות הפיזיולוגית המדעית אנו מוצאים במחקרים רבים המוכיחים פעילות נוגדת קרישת דם משמעותית של החומרים הפעילים בשורש האנג'ליקה ובראשם החומרים Z-ligustilideSodium ferulate וחומרים פוליסכרידים[42] וקומרינים אחרים. הרכיב Z-ligustilide, הראה פעילות משמעותית לעיכוב צימות טסיות דם במחקרי (in vivo / ex vivo) בעכברים[43].

במחקר שנערך על רקמת תאי אנדותל אנושיים  (in vitro)וכן מחקר בדגים  ,(in vivo)מיצוי שורש אנג'ליקה סינית הראה פעילות לריפוי פציעות ופגיעות שונות ברקמת האנדותל של כלי הדם. מנגנון הפעולה היה הגברת הביטוי של- Vascular Endothelial Growth Factor וכן יצירה של כלי דם חדשים לאזורים הפגועים [44](Angiogenesis).

בהקשר הפעילות המטאבולית והגנה על דפנות כלי הדם מפני תהליכי טרשת, מחקרים רבים אשר נערכו בסין מצאו פעילות אנטי טרשתית ישירה על רקע שקיעת שומנים בדפנות כלי הדם בעקבות חשיפה לרמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL. מיצוי האנג'ליקה הפחית את הביטוי לחלבונים האחראיים על הידבקות של תאים לבנים אל דופנות כלי הדם-Vascular Cell Adhesion Molecule-1 (VCAM-1), בכך למעשה נמנע נזק חמצוני לתאי האנדותל בכלי הדם. בנוסף, במחקרים אלו נצפתה גם פעילות נוגדת חמצון ישירה למולקולות LDL[45] [46]. מחקרים אחרים מעידים על פעולה אנטי חמצונית ישירה והגנה על רקמת על שריר הלב עצמו מפני פגיעות איסכמיות[47] ומפני נזקים חמצוניים ורעילות של תרופות כימותרפיות (Doxorubicin)[48], זאת מבלי לפגוע ביעילות התרופה.

לשורש האנג'ליקה פעילות מורידת לחץ דם. השמנים הנדיפים בשילוב מרכיבים קומרינים הדגימו במחקרים פעילות אנטי עוויתית של דפנות כלי דם[49], מנגנון הפעולה הנצפה, היה דרך חסימה זמנית של אתרי הקשירה של סידן ברקמת השרירים. כאמור, פעילות אנטי עוויתית זו המשפיעה גם על הרפיה של שרירים והפגת כאב, משותפת לצמחים רבים ממשחת הסוככיים. בנוסף, חומרים פעילים באנג'ליקה הדגימו פעילות מעכבת לרצפטור b-adrenergic (בטא בלוקר)[50]. עיכוב זה חשוב במיוחד לטיפול בלחץ הדם ואף במצבי פרפור עליות\חדרים. חסימת רצפטורים אלו מפחיתים את התגובה הסימפטטית, מרפים התכווצות שריר חלק, מורידים את הן את עצמת כיווץ שריר הלב והן את קצב פעימות הלב. עיכוב רצפטור זה מרפה שריר חלק גם ברחם (בנשים לא הרות) וכך מסייע להקלה על כאבים הקשורים למחזור החודשי.

סיכום

צמחי מרפא פופולריים כגון האנג'ליקה הסינית, נוטים לאורך השנים "לסבול" מיחצנות יתר וממיתוסים הנבנים בעיקר על ידי גורמים מסחריים ולא על ידי אנשי מקצוע. אכן,לשורש האנג'ליקה פעילות רפואית מגוונת במערכת העיכול וחילוף החומרים, במערכת הגניקולוגית, במערכת הדם וכלי הדם, במערכת החיסון ובמערכת העצבים (לא נידונה במאמר זה). על אף שהמחקר המדעי אינו מוחלט  אודות חלק מהתכונות הרפואיות של הצמח (בעיקר חסרים מחקרים ברי תוקף בבני אדם), בחינת החומרים הפעילים, התכונות הבוטניות והשיוך המשפחתי אל מול ההתוויות הקלאסיות ברפואות המסורתיות, מכוונים את המטפל אל מהותו העמוקה של הצמח.

 


[1]Antiproliferative and apoptotic effects of selective phenolic acids on T47D human breast cancer cells: potential mechanisms of action. Breast Cancer Res. 2004; 6(2: R63-74. Epub 2003 Dec 15; PubMed Full text at PMC: 14979919

[2]Role of NADPH oxidase-mediated generation of reactive oxygen species in the mechanism of apoptosis induced by phenolic acids in HepG2 human hepatoma cells. Arch Pharm Res. 2005 Oct; 28(10): 1183-9; PubMed

[3]Wang BH, Ou-Yang JP (2005)."Pharmacological actions of sodium ferulate in cardiovascular system".Cardiovasc Drug Rev 23 (2): 161–172. doi:10.1111/j.1527-3466.2005.tb00163.x. PMID 16007232

[4]Fylaktakidou K. et al. Natural and synthetic coumarin derivatives with anti-inflammatory, anti oxidant activities.Curr. Pharm. Des. 2004, 10: 3813-3833.

[5]Hoult J. and Paya M. Pharmacological and biochemical actions of simple coumarins; natural products with therapeutic potential. Gen. Pharmacol. 1996, 27: 713-722

[6]Pittler M. and Ernst E. Horse chestnut seed extract for chronic venous insufficiency. Cochrane Database Syn. Rev. 2006, 91): CD003230.

[7]European Food Safety Authority, Journal (2010). "Scientific opinion on the substantiation of health claims related to plant sterols and plant stanols and maintenance of normal blood cholesterol concentrations"

[8]POLLAK, OJ (1953 May). "Reduction of blood cholesterol in man.". Circulation 7 (5): 702-6. PMID 13042924

[9]Demonty, I; Ras, RT, van der Knaap, HC, Duchateau, GS, Meijer, L, Zock, PL, Geleijnse, JM, Trautwein, EA (2009 Feb). "Continuous dose-response relationship of the LDL-cholesterol-lowering effect of phytosterol intake.". The Journal of nutrition 139 (2): 271-84. PMID 19091798

[10]Katan, MB; Grundy, SM, Jones, P, Law, M, Miettinen, T, Paoletti, R, Stresa Workshop, Participants (2003 Aug). "Efficacy and safety of plant stanols and sterols in the management of blood cholesterol levels.".Mayo Clinic proceedings. Mayo Clinic 78 (8): 965-78. PMID 12911045.

[11]Wagner H. 1990, Search for plant derived natural products with immunostimulatory activity (recent advances). Pure & Appl. Chem. Vol. 62: 1217-1222

[12]Guo R, Lu J, Xu Y. Phospholipid components of danggui. Chung Kuo

Chung Yao TsaChih 1991; 16(12):741-2, 763.

[13]Bingham SA, Atkinson C, et al. Phyto-oestrogens: where are we now?

British Journal of Nutrition 1998; 79:393-406.

[14]Murray M, Pizzorno E. Textbook of Natural Medicine, 2nd ed.. Churchill Livingstone 1999:591

[15]SunRY, Yan YZ, Zhange H, Li CC. Role of Beta-Receptor in the RadizAngelicaeSinensis Attenuated Hypoxic Pulmonary Hypertension in Rats. Chinese Medical Journal 1989; 102(1):1-6

[16]Gao YM et al. J Lanzhao Med Coll 1988;1:36-38.

[17]Burke BE, Olson RD, Cusack BJ, 2002

[18]ClinExpObstet Gynecol. 2003;30(4):203-6.

[19]http://www.ranherbs.com/monograph.asp?pid=201&t=b

[20].FertilSteril. 1997 Dec;68(6):981-6.

[21]Circosta C, Pasquale RD, Palumbo DR, Samperi S, Occhiuto F. Estrogenic activity of standardized extract of Angelica sinensis. PhytotherRes. 2006 Aug;20(8):665-9.

[22]Cho CH, Mei QB, Shang P, Lee SS, So HL, Guo X, Li Y. Study of the gastrointestinal protective effects of polysaccharides from Angelicasinensis in rats. Planta Med. 2000 May;66(4):348-51.

[23]Ye YN, Koo MW, Li Y, Matsui H, Cho CH. Angelica sinensis modulates migration and proliferation of gastric epithelial cells. Life Sci. 2001 Jan12;68(8):961-8.

[24]Ye YN, So HL, Liu ES, Shin VY, Cho CH. Effect of polysaccharides from Angelica sinensis on gastric ulcer healing. Life Sci. 2003 Jan10;72(8):925-32.

[25]Study of the Gastrointestinal Protective Effects of Polysaccharides from Angelica sinensis in RatsC.H. Cho1, Q.B.Mei2, P. Shang2, S.S. Lee3, H. L. So1, X. Guo1, Y. Li1Georg ThiemeVerlag Stuttgart · New York

[26]Liu SP, Dong WG, Wu DF, Luo HS, Yu JP.Protective effect of angelica sinensis polysaccharide on experimental immunological colon injuryin rats.World J Gastroenterol. 2003 Dec;9(12):2786-90.

[27]Wong VK, Yu L, Cho CH. Protective effect of polysaccharides from Angelica sinensis on ulcerative colitis in rats. Inflammopharmacology.2008 Aug;16(4):162-7.

[28]Lam HW, Lin HC, Lao SC, Gao JL, Hong SJ, Leong CW, Yue PY, Kwan YW, Leung AY, Wang YT, Lee SM. The angiogenic effects ofAngelica sinensis extract on HUVEC in vitro and zebrafish in vivo. J Cell Biochem. 2008 Jan 1;103(1):195-211.

[29]Xiaohong Y, Jing-Ping OY, Shuzheng T. Angelica protects the human vascular endothelial cell from the effects of oxidized low-densitylipoprotein in vitro. ClinHemorheolMicrocirc. 2000;22(4):317-23.

[30]Wang BH, Ouyang JP, Liu YM, Wei L, Yang JW. Protective effect of Angelica on ECV(304) from injury induced by hyperlipidemic serum invitro. Sheng Li XueBao. 2001 Jun;53(3):240-3.

[31]Tang JC, Zhang JN, Wu YT, Li ZX. Effect of the water extract and ethanol extract from traditional Chinese

medicines Angelica sinensis (Oliv.) Diels, Ligusticumchuanxiong Hort. and Rheum palmatum L. on rat liver cytochrome P450 activity.PhytotherRes. 2006 Dec;20(12):1046-51.

[32]Xia XY, Peng RX, Kong R, Yang ZQ, Chen X. Effects of Angelica sinensis polysaccharides on hepatic drug metabolism enzymes activities inmice. ZhongguoZhong Yao ZaZhi. 2003 Feb;28(2):149-52.

[33]Dietz BM, Liu D, Hagos GK, Yao P, Schinkovitz A, Pro SM, Deng S, Farnsworth NR, Pauli GF, van Breemen RB, Bolton JL. Angelica sinensis and its alkylphthalides induce the detoxification enzyme NAD(P)H: quinoneoxidoreductase 1 by alkylating Keap1. Chem Res Toxicol. 2008Oct;21(10):1939-48. Epub 2008 Sep 23

[34]Yang X, Zhao Y, Zhou Y, Lv Y, Mao J, Zhao P. Component and antioxidant properties of polysaccharide fractions isolated from Angelicasinensis (OLIV.) DIELS. Biol Pharm Bull. 2007 Oct;30(10):1884-90

[35]Yu F. Protective effects of Angelica sinensis polysaccharide on immunological liver injury induced by concanavalinA in mice. Zhong Yao Cai.2009 Oct;32(10):1580-3.

[36]Ye YN, Liu ES, Li Y, So HL, Cho CC, Sheng HP, Lee SS, Cho CH. Protective effect of polysaccharides-enriched fraction from Angelicasinensis on hepatic injury. Life Sci. 2001 Jun 29;69(6):637-46.

[37]Wang J, Xia XY, Peng RX, Chen X. Activation of the immunologic function of rat Kupffer cells by the polysaccharides of Angelica sinensis,Yao XueXueBao. 2004 Mar;39(3):168-71.

[38]Chor SY, Hui AY, To KF, Chan KK, Go YY, Chan HL, Leung WK, Sung JJ. Anti-proliferative and pro-apoptotic effects of herbal medicine onhepatic stellate cell.J Ethnopharmacol. 2005 Aug 22;100(1-2):180-6.

[39]Bensky D, lavey S, Stoger E, MateriaMedica 3rd edition, 2004; 750-754.

[40]Liu PJ, Hsieh WT, Huang SH, Liao HF, Chiang BH.Hematopoietic effect of water-soluble polysaccharides from Angelica sinensis on mice withacute blood loss.ExpHematol. 2010 Jun;38(6):437-45. Epub 2010 Mar 27.

[41]Ozaki Y. Antiinflammatory effect of tetramethylpyrazine and ferulic acid.Chem Pharm Bull (Tokyo). 1992 Apr;40(4):954-6.

[42]Yang T, Jia M, Mei Q, Shang P. Effects of Angelica polysaccharide on blood coagulation and platelet Aggregation.Zhong Yao Cai. 2002May;25(5):344-5.

[43]Zhang L, Du JR, Wang J, Yu DK, Chen YS, He Y, Wang CY. Z-ligustilide extracted from Radix Angelica Sinensis decreased

platelet aggregation induced by ADP ex vivo and arterio-venous shunt thrombosis in vivo in rats. YakugakuZasshi. 2009 Jul;129(7):855-9.

[44]Chen SG, Li CC, Zhuang XX. Protective effects of Angelica sinensis injection on myocardial ischemia/reperfusion injury in rabbits.ZhongguoZhong Xi Yi Jie He ZaZhi. 1995 Aug;15(8):486-8.

[45]Xiaohong Y, Jing-Ping OY, Shuzheng T. Angelica protects the human vascular endothelial cell from the effects of oxidized low-densitylipoprotein in vitro. ClinHemorheolMicrocirc. 2000;22(4):317-23.

[46]Wang BH, Ouyang JP, Liu YM, Wei L, Yang JW. Protective effect of Angelica on ECV(304) from injury induced by hyperlipidemic serum invitro. Sheng Li XueBao. 2001 Jun;53(3):240-3.

[47]Chen SG, Li CC, Zhuang XX. Protective effects of Angelica sinensis injection on myocardial ischemia/reperfusion injury in rabbits.ZhongguoZhong Xi Yi Jie He ZaZhi. 1995 Aug;15(8):486-8.

[48]Xin YF, Zhou GL, Shen M, Chen YX, Liu SP, Chen GC, Chen H, You ZQ, Xuan YX. Angelica sinensis: a novel adjunct to prevent doxorubicininducedchronic cardiotoxicity. Basic ClinPharmacolToxicol. 2007 Dec;101(6):421-6. Epub 2007 Oct 25.

[49]Murray M, Pizzorno E. Textbook of Natural Medicine, 2nd ed.. Churchill Livingstone 1999:591

[50]SunRY, Yan YZ, Zhange H, Li CC. Role of Beta-Receptor in the RadizAngelicaeSinensis Attenuated Hypoxic Pulmonary Hypertension in Rats. Chinese Medical Journal 1989; 102(1):1-6

מאמר שנכתב ע"י דניאל פרין Dip Li.Ac, Cl.H

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן