הטיפול בסוכרת עם צמחי מרפא סיניים על רקע רפואת הצמחים המדעית

מבוא

סוכרת כיום היא בעיה בריאותית ההולכת וגדלה בעולם כולו. בארה"ב ישנם כיום 16 מיליון חולי סוכרת, וכ-8 מיליון שהמחלה עדיין לא אובחנה אצלם. מדי יום מאובחנים כ-1700 חולים חדשים בשני סוגי הסוכרת. סוכרת היא גורם המוות השביעי בארה"ב והגורם העיקרי לעיוורון.  בישראל ניתן לאמוד את מספר חולי הסוכרת בכ-250,300 מקרים.תוחלת החיים של חולי סוכרת עדיין נמוכה מתוחלת החיים של האוכלוסייה הבריאה בכ-15 שנים.

סקירה מחקרית

רפואת הצמחים המסורתית הן הסינית והן המערבית, הינן בעלות חשיבות עליונה בגילוי צמחי מרפא העשויים להיות בעלי ערך טיפולי משמעותי במחלת הסוכרת. הרפואה המסורתית מהווה מקור עשיר למחקר מדעי הן בגילוי חומרים פעילים אנטי סוכרתיים, הן אודות שימוש בצמחי מרפא בודדים והן במחקר ופיתוח של פורמולות פטנט ייעודיות, על בסיס ניסיון קליני מסורתי של אלפי שנים בשילוב מחקר פיטוכימי וקליני בר תוקף.

מאמר זה סוקר את המחקרים האחרונים בתחום הטיפול הצמחי בסוכרת בסין. מטרת הסקירה היא הרחבת הבסיס המדעי והקניית תוקף מדעי ככל הניתן, לצמחי המרפא ופורמולות הפטנט הנמצאים בשימוש רפואי. מטרה נוספת היא השוואה או הקבלה בין הטיפול הצמחי המסורתי לאור הגילויים האחרונים במחקר המדעי לגבי הטיפול במחלת הסוכרת. המאמר מתבסס על סדרת עבודות מחקר שנעשו בסין על ידי מוסדות מחקר אקדמאיים ורפואיים במהלך שנת 2010.

שיטת הסקירה

נעשתה סקירה של 30 פורמולות פטנט ידועות לטיפול בסוכרת. כל הפורמולות וצמחי המרפא המובאים במאמר זה הינם:

1.      מוכרים על ידי מנהל התרופות והמזון הסיני כייעודיים לטיפול בסוכרת ומופיעים באתר הרשמי של המנהל.

2.      עברו מחקרים קליניים איכותיים בבני אדם והוכחו כיעילים.

3.      תאריך אחרון לסקירה דצמבר 2010.

4.      רקע היסטורי– מזרח ומערב

מחלת הסוכרת מוכרת ברפואה הסינית מזה אלפי שנים. הכתבים הראשונים בהם מוזכר מצב פתולוגי המזכיר את תסמיני המחלה הינו  בשנת 1400 לפנה"ס. בספר הקיסר הצהוב^[1] בשנת 200 לפנה"ס לערך, התקבע הביטוי  Xiao Ke לתיאור מחלת הסוכרת, אשר מילולית מתורגם ל – "צמא והשתנה". על פי מקור עתיק זה, המחלה מתפתחת כתוצאה מצריכה מוגזמת של מזון מתוק, שומני או עתיר קלוריות המופיעה בקרב אנשים עשירים.  זהו הטקסט  הראשון בעולם הקושר בין תזונה ואורח חיים להתפתחות המחלה.  רעיון זה קיבל ביטוי קליני נרחב גם על ידי הרופא הנודע ג'אנג ג'ונג ג'ינג בשנת 200, אשר כתב עשרות מרשמים צמחיים לטיפול בבעיה. בה בעת, הטיפול התזונתי במערב (עד אמצע 1800 ! ) כלל הגברת כמויות המזון ואף הגברת כמויות הסוכר על מנת להתמודד עם איבוד נוזלים ומשקל. מאותה עת הקשר בין אורח חיים בכלל ואורח חיים תזונתי בפרט קיבל בספרות הסינית משנה חשיבות בהצלחת הטיפול. הרופא סאן סי מיאו, הוסיף את הקשר הרגשי כחלק מהסיבות להתפתחות המחלה. בספרו "פורמולות חשובות שוות זהב" הוא  כותב:

" הטיפול הצמחי לבדו לא יועיל למטופל אילולא ישנה את אורח חייו. במידה ויאמץ שינויים בהרגלי החיים יש סבירות גבוהה לריפוי המחלה אף ללא שימוש בצמחים. אך אם יבחר להמשיך באורח חייו הקלוקל, הטיפול הצמחי עשוי לכל היותר להקל על התסמינים בעוד המטופל ייחלש ויחמיר את מצבו וסופו למות. "

בשנת 752 מתאר בספרו  הרופא המפורסם וואנג טאו (Wai Tai Mi Yao/Medical Secrets of an Official)^[2],  את תופעת השתן המתוק ואת חשיבות המעקב אחר טעם השתן כחלק מהמעקב הרפואי אחר המחלה. (נושא השתן המתוק התגלה בסין על ידי האחים ג'ן בשנת 627 ) בנוסף, מציע וואנג אכילת לבלב חזיר כטיפול בבעיה. רעיון טיפולי זה מרמז על הבנת התהליך הפתולוגי כאלף שנה לפני שהוכח על ידי הרפואה המודרנית. בשנת 1798 תעד ג'ון רולו המצאות של עודף סוכר בדם ולא רק בשתן, וכ – 15 שנים מאוחר יותר קישר קלוד ברנארד את המחלה עם המטבוליזם של הגליקוגן. בשנת 1869  פול לנגרהנס, סטודנט גרמני לרפואה מצא "איי תאים" בלבלב אך לא ידע להסביר את תפקודם ואילו כ – 20 שנים מאוחר יותר גילו ג'וזף פון מרינג ואוסקר מינק ובסקי כי סוכרת מתפתחת אצל כלבים לאחר הסרת הלבלב. מיד עם הכרת הקשר בין הלבלב לסוכרת, התמקדו המחקר והטיפול במחלה בלבלב ובמטבוליזם של הסוכרים. בתחילת המאה – 20 הצליחו פרדריק גרנט בנטינג וצ'ארלס הרברט בסט לבודד את האינסולין ואף זכו על כך בפרס נובל ב – 1923.

במשך מאות ואלפי השנים הבאות בסין, נכתבו אלפי דפים אודות מחלת הסוכרת. כתבים אלו דנים בכל האספקטים השונים של התפתחות המחלה והסיבוכים האפשריים המוכרים גם כיום ברפואה המודרנית. המודל הקלאסי העיקרי המקובל כיום לתיאור הפתולוגיה הוא מודל "שלושת המחממים" אשר הגה יה טיאן שי בשנת 1700 לערך.

מודל שלושת המחממים

יה טיאן שי היה אחד ממפתחי  אסכולת טיהור חום ואש (פותחה לראשונה על ידי ליו וואנג שו) , אשר התפתחה בד בבד עם העיסוק הרב במחלות מגפתיות אשר תקפו את סין באותה תקופה. בעת ההיא החל להתפתח הרעיון כי מחלות נגרמות על ידי המצאות של  חום פתולוגי פנימי (חום זה עשוי להיווצר מגורם חיצוני הפולש לגוף או על ידי תהליך פתולוגי פנימי). על פי רעיון זה יש להשתמש בצמחים קרים על מנת לסתור חום פנימי זה^[3].

על פי מודל שלושת המחממים, אורח חיים תזונתי הכולל מזון שומני, מלוח ועתיר פחמימותקלוריות, סטרס מתמשך, שימוש מוגזם באלכוהול, ניהול חיי מין מוגזמים ועוד, גורמים להיווצרות חום פנימי אשר בתורו מכלה את נוזלי הגוף. על פי הרעיון הסיני חום זה מכלהמייבש את היין בגוף ובא לידי ביטוי באזורי השפעה שונים על פי התפתחות המחלה.

ניתוח  הטרמינולוגיה הסינית לגבי המונח יין , עשוי להתייחס לשני עיקרים. האחד, ירידה בהפרשה של המערכת ההורמונאלית או פגיעה בתקשורת בין החומרים ההורמונאליים לבין איברי המטרה (בשני המקרים ההורמון אינו בא לידי ביטוי).  השני, פגיעה ברקמה הרירית או ברקמת האיבר עצמו. פגיעה ביין עשויה להשפיע על מגוון רחב של מערכות בגוף, לדוגמא, תופעות גיל המעבר כגון, גלי חום, יובש, אי שקט וכו', הנגרמות מירידה בהפרשת ההורמון אסטרוגן, גם הן משויכות לפגיעה ביין הממוקדת לאיבר הכליות על פי רוב. אם כן ניתן לומר כי מחלת הסוכרת אשר נגרמת מחוסר ביטוי של ההורמון אינסולין ומבטאת סימני חום, הינה "גיל המעבר של הלבלב". בשונה מגיל המעבר המתרחש במערכת הגניקולוגית, שהינו תהליך פיזיולוגי אשר מחד ישנה החלשות ההפרשה מהשחלות ומאידך התגברות ההפרשה מבלוטת האדרנל המהווה גיבוי פיזיולוגי, "גיל המעבר" של הלבלב, הינו תהליך פתולוגי ואינו מגובה משום מערכת אחרת, על כן תהליך ההתדרדרות הינו בלתי נמנע.

בהקשר למחלת הסוכרת התדלדלות היין משמעותו פגיעה ברקמות הריריות של מערכת הנשימה והעיכול ופגיעה בהפרשה או בתקשורת ההורמונאלית הקשורה ללבלב האנדוקריני ואחר כך לכלל המערכת המטאבולית.

שלב 1 – מחמם עליון

חום ויובש הפוגעים ביין של איבר הריאות. על פי מחקר סטטיסטי בסין תהליך זה אורך כ-3 שנים^[4] . החום והיובש פוגעים ברקמה הרירית של הריאות וחלל הפה. פגיעה זו מייצרת תסמינים כגון, יובש בפה, צמא רב אשר אינו מוקל בשתייה, תחושת חום ויובש בעור. השתנה מרובה על פי רוב השתן אינו מתוק.

המצאות של כמות סוכר גדולה בזרם הדם גורמת ללבלב לייצר כמות גדולה של אינסולין על מנת "להיפטר" מכמות הסוכר העודפת. לאורך תקופה סטטיסטית של 3 שנים נחלשת ההפרשה מהלבלב כתוצאה ממאמץ היתר. על פי הגישה הסינית, ראשון להיפגע הוא המחמם העליון ואיבר הריאות כאשר ראשונה נפגעת הרקמה הרירית. תופעות יובש אלה מוכרות גם לנשים, כחלק מהתסמינים הראשונים המופיעים בתחילת גיל המעבר.

שלב 2 – מחמם אמצעי

תהליך ההתדרדרות נובע מנוכחות חום פנימי לאורך זמן. מאסטר לי דונג יואן בספרו "פי ווי לון" כותב :

"…אשחום והאנרגיה המזינה הינם אויבים מושבעים ואינם יכולים להתקיים במישור אחד….".

נוכחות חום לאורך זמן מתישה ושוחקת את הצ'י-האנרגיה המזינה. האיבר העיקרי הנפגע במחמם זה היא הקיבה. ניתן להסביר תהליך פתולוגי סיני זה בשני אופנים אפשריים. הבנה כי המונח חום מתייחס בין היתר לפעילות יתר של מערכות הגוף השונות. במקרה זה עומס היתר לו נדרש הלבלב על מנת לספק את כמות האינסולין המתאימה גורמת להיחלשות והתשה של הבלוטה ומכאן נוצר "חוסר צ'י" המשפיע על האיבר עצמו. (באופן דומה נחלשת בלוטת האדרנל כתוצאה ממצבי סטרס מתמשכים). נקודה נוספת העשויה להתאים לפתולוגיה הקלאסית, היא למעשה תוצאה של החלשות והתשת הלבלב. באופן סטטיסטי במהלך 5 שנים^[5], נחלש הלבלב מאוד ואינו עומד בעומס המטאבולי הנדרש ממנו. כתוצאה מכך יורדת הפרשת האינסולין בצורה משמעותית. ירידה זו בכמות האינסולין המופרשת גורמת לפחות סוכר להיכנס לתאים ולפגיעה בתהליכי יצירת האנרגיה בתא. התוצאה היא הופעת תסמינים נוספים כגון רעב מוגבר, עייפות, נפילות אנרגיה, חולשת שרירים והצטברות נוזלים המאפיינים שלב זה של המחלה.

תהליך נוסף המתרחש בשלב זה ועשוי להתאים לרעיון החום הפוגעני, היא פגיעה בדפנות כלי הדם. במחקר שנערך בסין נמצא כי 76% מהחולים בסוכרת בשלב שני, כבר פיתחו פתולוגיות הקשורות לפגיעה בזרימת הדם או פגיעה בכלי הדם עצמם^[6]. על פי הגישה הסינית, התהליך הדלקתי הטרשתי, הקשור להמוגלובין מסוכרר (A1C1), המוביל להיצרות דפנות כלי הדם הינו בגדר חום או חום ולחות. לכן כבר בשלב המחלה השני מומלץ להוסיף צמחים ממריצי זרימת דם המסייעים לטיפול במניעת היווצרות קרישי דם, בפירוק פלאק טרשתי קיים והן כנוגדי חמצון ודלקת המטפלים בתהליך הדלקתי עצמו.

שלב 3 – מחמם תחתון

שלב המחלה האחרון על פי הגישה הסינית מערב את איבר הכליות. שלב זה הוא העמוק מבין השלושה ובאופן סטטיסטי מתרחש במהלך של 8 שנים^[7]. על פי הגישה המסורתית איבר הכליות הינן מקור האנרגיה והחומר (היין והיאנג) הבסיסי, ממנו ניזונים שאר האיברים. חולשה של איברים הנתמכים ביין ויאנג הכליות לאורך זמן, מחלישה את יכולת האיבר לספק את הדרישה החסרה, עד אשר הכליות חוות חולשה בעצמן. זהו שלב מורכב אשר משלב פגיעה הן ביין והן ביאנג. פגיעה משולבת זו מכונה לעיתים פגיעה ב – "ג'ינג". רעיון פתולוגי זה ניתן להבנה על בסיס התהליך הפתולוגי המערבי כחולשה מטאבולית מערכתית, כשל בתהליכי העיכול והספיגה ויצירת האנרגיה, פגיעה בהנעה ומטאבוליזם של  נוזלים ופגיעה ביכולת הנעת הדם לפריפריה. התסמינים האופייניים לשלב זה כוללים בעיקר השתנה מרובה (יותר מזו האופיינית לשלבים הקודמים "….שותה אחד ומשתין שניים…"). בנוסף ליתר התסמינים חולשת ברכיים וגב תחתון, תחושת קור פנימי, פגיעה בתפקוד המיני  ועוד. היות ושלב זה הינו למעשה סוכרת של שלושת המחממים, עשויים להופיע תסמינים המערבים את כל שלושת אזורי הפגיעה.

נקודת התבוננות נוספת, יכולה להיות קשורה ל"רעב" אשר חווים התאים כתוצאה מחוסר יכולת הלבלב לייצר אינסולין או כתוצאה מהתנגודת המתפתחת אשר ביחד ולחוד גורמים לסוכר להישאר בזרם הדם ולא להיכנס לתאים. חווית הרעב גורמת למערכת הסטרס לעבוד ביתר שאת. הבלוטה אשר תפקידה לטפל במצבי סטרס בגוף הינה בלוטת האדרנל – יותרת הכליה. בלוטה זו עשויה להיות משולה לאותה אנרגיית ייןיאנג המשויכת לכליות באופן קלאסי.

הגיון בניית המרשם הצמחי– מסורת ומחקר מדעי

בספרות הסינית הקלאסית נכתבו מאות מרשמים לטיפול במחלת הסוכרת (Xiao Ke) לאורך אלפי שנות ההיסטוריה. עם תחילת המחקר המדעי בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת נמצא כי בפורמולות אלו קיימים עשרות צמחים בעלי פעילות אנטי סוכרתית. בעקבות כך פותחו עשרות פורמולות פטנט המבוססות על המרשמים הקלאסיים בשילוב תוצאות המחקר המדעי דאז. עיקר הבעיה בשנים אלו הייתה האיכות הירודה של המחקר המדעי הן מבחינת טכנולוגית והן מבחינת סטנדרט המחקר.

באמצע שנות השמונים קבע מנהל התרופות והמזון הסיני קריטריונים למחקר. חברות הפיתוח נדרשו לעמוד בסטנדרט המחקר החדש על מנת שיוכלו להכריז על מוצריהם כייעודיים לטיפול בסוכרת. מלבד המחקר העצמאי שניהלו החברות, נבדקו הפורמולות הללו על ידי גופים אקדמאיים ורפואיים. פורמולות אשר עמדו ברמת המחקר הורשו לתייג את מוצריהם כפורמולות לטיפול בסוכרת המוכרות על ידי משרד הבריאות הסיני והאחרונות מופיעות באתר הרשמי של  מנהל התרופות והמזון.

בעשר השנים האחרונות המחקר בתחום הטיפול בסוכרת פורץ דרך. מתוך עשרות הצמחים אשר היו "מוכרים" בעבר כבעלי פעילות אנטי סוכרתית, רק כ – 30 "שרדו" את הסינון המחקרי.

שילוב החשיבה הטיפולי המסורתית  עם תוצאות המחקר המדעי

כאשר אנו באים להרכיב מרשם בהתוויה אישית למטופל סוכרתי, ראשית עלינו להגדיר את שלב המחלה על פי מכלול התסמינים ושלל כלי האבחנה המסורתיים. בבחירת הצמחים ניתן ואף מומלץ להעדיף צמחים בעלי הפעילות הרפואית הקלאסית אשר נחקרו ונמצאו כבעלי פעילות אנטי סוכרתית מובהקת.

בשלב המחלה הראשון, כאשר עיקר התסמינים קשורים לחולשת יין הריאות והמחמם העליון, נעדיף לבחור צמחים מחזקי יין ומלחלחים יובש אשר נחקרו כבעלי פעילות אנטי סוכרתית מובהקת כגון :

·         Sheng di huang /Rehmanniaglutinosa rad.

·         Mai men dong/Ophiopogonjaponicus rad.

·         Tian Men Dong / Asparagus cochinchinensis rad.

·         Tian Hua Fen / Trichosantheskirilowii rad.

·         Ge Gen / Pueraria Montana lobata rad.

כך למשל בשלב המחלה השני (חולשת יין + חולשת צ'י) מומלץ להעדיף צמחים מחזקי צ'י אשר הוכחו כמורידים רמת סוכר בדם כגון :

·         Huang  Qi / Astragalus membranaceus rad

·         Ren Shen  / Panax ginseng rad

·         Huang  Jing / Polygonatum sibiricum rad

·         Tai  Zi Shen / Pseudostellaria heterophylla rad

►   Shan Yao / Dioscorea Oppositae rad

►   Wu Wei Zi /Schisandra chinensis frt.

בשלב המחלה השלישי כאשר עשויה להתפתח חולשת יאנג הכליות, נעדיף את השימוש בצמח Rou gui / cinnamonium, אשר משויך לקטגורית מחזקי יאנג על פי הגישה המסורתית והינו אחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר, אשר הוכח כי יש לו פעילות אנטי סוכרתית משמעותית אף כצמח בודד. (על  פי הגישה המערבית השימוש בו ראוי בכל שלבי המחלה, אך על פי הגישה הסינית המסורתית נעדיף את השימוש בו במצבי חוסר יאנג). צמחים מחזקי יאנג אשר נחקרו רבות בנושא הטיפול בסוכרת הם:

►   Rou Gui / Cinnamomum aromaticum cassia .

►   Hu Lu Ba / Trigonella foenum seed.

►   Yin Yang Huo / Epimedium brevicornu herb.

►   Tu Si Zi / Cuscuta australis seed.

צמחים מניעי דם אשר נחקרו ונמצאו יעילים לטיפול בפתולוגיות דם וגם בעלי פעילות אנטי סוכרתית הם בין היתר:

►   Dan Shen / Salvia miltiorrhiza rad

►   Mu Dan Pi / Paeoniasuffruticosa rad-bark.

►   Hong Hua / Carthamustinctoriusfls.

צמחי מרפא סיניים ברפואת צמחים מערבית לטיפול בסוכרת

שכיחות מחלת הסוכרת באוכלוסיה המערבית הביאה למחקר מקיף ומעמיק למציאת טיפול טבעי למחלה. הפרמקופיאה המערבית על אף השימוש במינוח "מערבית", הינה למעשה רפואת צמחים אקלקטית, כלומר איסופית ומתאפיינת בכך שמכילה צמחי מרפא מכל רפואות הצמחים המסורתיות לאורך אלפי שנות ההיסטוריה. רפואה אקלקטית זו הושפעה בין היתר מרפואת הצמחים הסינית אשר צמחה במקביל להרבולוגיה האיסלמית ולאחריה הארופאית והאמריקאית. לפיכך אנו מוצאים צמחי מרפא סיניים רבים הנמצאים בשימוש ברפואה זו.

ישנם מספר צמחים אשר מקורם ברפואת הצמחים הסינית הנמצאים תחת מחקר מעמיק לטיפול בסוכרת והינם עיקריים לטיפול במחלה על פי גישת ההרבולוגיה המערבית.

קופטיס סיני Huang Lian/coptis sinesis –

חומרים פעילים עיקריים: ברברין (Berberine)7-9%, קופטיסין (Coptisine), הידרסטין (Hydrasine), פאלמטין (Palmatine) , ג'טרויזין(Jatrorrhizine).

שורש הקופטיס הופיע לראשונה בכתבים הסיניים העתיקים המיוחסים לקיסר המיתולוגי ShenNong  אשר מניחים כי חי בסביבות 2800 לפנה"ס. כתיבתם של שלושת הכרכים המיוחסים לו הנקראיםעל שמו ShenNong Ben Cao Jing , הושלמה בין השנים BC300– 200AD. למרות היותו צמח חשוב ועיקרי הנמנה על 50 הצמחים המובילים ברפואה הסינית^[8] ועל אף המחקר המערבי המקיף, נראה כי כיום מעט מטפלים סיניים נוהגים להשתמש בו בכלל ובמחלת הסוכרת בפרט . בשנים האחרונות הוא נלמד כצמח בעל פעילות חזקה, טעם מר חזק (אחד הצמחים המרים ביותר במטריה מדיקה הסינית) ובעל טמפרטורה קרה מאוד. משום כך, אולי, מטפלים סיניים רבים חוששים מהשימוש בו. סקירה היסטורית של הצמח מראה פן אחר של הקופטיס ב- ShenNong Ben Cao Jing הוא בקטגוריית superior herbs, הנחשבים לא רעילים ובטוחים לשימוש ארוך טווח:

" Huang Lian (Rhizoma Coptidis Chinensis) is bitter. It is non-toxic, treating mainly heat qi, eye pain, injured canthi, and tearing. It brightens the eyes and [also treats] intestinal afflux, abdominal pain, dysentery, and, in females, genital swelling and pain. Protracted taking may improve the memory. Its other name is Wang Lian (King Lily). It grows in rivers and valleys^[9]." 

תנגודת לאינסולין ורמות סוכר גבוהות בדם

ברברין (Berberine), הוריד רמות סוכר בדם במחקר שנעשה על חולי סוכרת מסוג 2 , באופן משמעותי ובאותה יעילות כמו של התרופה מטפורמין (Metformin) המשמשת לטיפול במחלת הסוכרת^[10][11][12]. מנגנון הפעולה של החומר, הוא על ידי עיכוב האנזים אלדוזרדוקטאז (Aldose Reductase)^[13] והגברת תהליך הגליקוליזיס (פירוק של מולקלות גלוקוז בתהליך חילוף החומרים). בנוסף, מגביר הברברין , הפרשת אינסולין מהלבלב בתהליך המחקה פעולת הורמוניםאינקרטינים (Incertin )^[14]. הורמונים אלו מופרשים במערכת העיכול וגורמים לייצור מוגבר של אינסולין בתאי בטא בלבלב אחרי ארוחה עוד לפני שרמות הסוכר בדם עולות ובכך מסייעים להוריד את רמות הסוכר בזרם הדם. מחקר זה ורבים אחרים, חושפים מנגנוני פעולה נוספים, המרמזים על התפקיד החשוב של צמח הקופטיס כגורם מפתח בטיפול בסוכרת מסוג 2 ובתנגודת לאינסולין. ההשפעה המשמעותית שיש לקופטיס הן בהורדת רמות כולסטרול והן בטיפול בסוכרת בשילוב הפעילות נוגדת הדלקת והאנטי אוקסידנטית החזקה שלו, הופכים אותו לצמח מרכזי בטיפול בסינדרום המטאבולי^[15][16].

על פי הגישה הסינית הצמח מתאים בעיקר לסוכרת של המחמם האמצעי. מנסיוני הרב בשימוש בקופטיס במחלת הסוכרת אני מוצא כי שילוב הצמח בכל שלבי המחלה נותן תוצאות טובות יותר וכיום הוא מרכיב כמעט קבוע בשלד הטיפולי שלי לטיפול במחלה, במיוחד כאשר מדובר במטופלים תרופתיים אשר אינם מאוזנים.

Panax ginseng – Ren shen

רכיבים פעילים עיקריים:

Dammarane saponins (2-3%):ginsenoside & oleanic saponins[17]. ginsenosides: protopanaxatriol- Rg1 , Rg2 , Rf ן-Re. protopanaxadiol- Rc , Rd , Rb1 ן-Rb2, Polysaccharides, Polyacetylenes,peptides,trilinolein ו– lipids.

פעילות הג'ינסנג נובעת בעיקר מצירוף ginsenosides המצויים בגוף השורש ובקליפה.

מאז שנות השישים היווה הג'ינסנג נושא למחקרים מדעיים רבים, אשר הוכיחו את סגולותיו בהשפעה על מכלול הגוף השלם ולאו דווקא על מערכת או איבר מסוים. זאת, באופן שאינו בא בסתירה עם פעילותו המעמיקה ברמת חילוף החומרים של התא הבודד. הוכחות אלו למעשה, תואמות את הגישה הסינית המסורתית שייחסה לג'ינסנג יכולות רפואיות גבוהות יותר מכל צמח מחזק (tonic) אחר, בחידוש התפקוד של האורגניזם כשלמות אחת. הג'ינסנג הקוריאני משפיע על מערכת העצבים המרכזית ועל מהלך הפעילות של הציר ההורמונאלי, דרך השפעתו על ההיפותלמוס הגורמת לשרשרת פעולות תגובה: ההיפותלמוס (hypothalamus) מורה לבלוטת יותרת המוח ((pituitary gland, hypophysis לשחרר הורמון  ACTH (Adreno corticotropic hormone )[18], בתגובה לכך בלוטת האדרנל משחררת את הורמון הקורטיזון.[19] כך הצמח גורם לוויסות בהפרשת הקורטיזון ולשיפור חילוף החומרים הפחמימתי בגוף. מכאן שהג'ינסנג מסייע בייעול חילוף החומרים ומעלה את הרמה האנרגטית הכללית בגוף. בדרך זו, הצמח תומך ומסייע לגוף להסתגל ולהתמודד הן במצבי דחק רגעיים בחיי היום יום, והן במצבי דחק ארוכי טווח, שבהם הגוף נדרש להשקיע מאמץ מנטאלי ופיזי רב. (הפחמימות משמשות את הגוף ליצירת אנרגיה ((ATP וכן ליצירת מאגר גליקוגן בכבד, המשמש כחומר תשמורת אנרגטי לפעילויות של המוח, מערכת החיסון ומערכת העצבים בשעת הצורך).
בנוסף, הג'ינסנג מעצים את מצבורי האנרגיה בגוף באמצעות העלאת יכולות ניצול החמצן והגברת תהליכי ספיגה. מעבר להשפעתו על מערכת העיכול, הוא אף נמצא כמשפר את המטבוליזם ברמת התא[20], ע"י הגדלת היעילות בשימוש בחומצות שומניות וניצול חסכוני של אספקת הפחמימות (בעיקר בשרירי השלד).[21]

לעומת זאת, הג'ינסנג הקוריאני נחשב ייחודי מאד בקבוצת הצמחים מחזקי האנרגיה. אינו יוצר יובש בגוף, אלא מעשיר את נוזלי הגוף ומפסיק צימאון מוגזם. פעולה זו הופכת את הג'ינסנג לצמח יעיל בטיפול בסוכרת ובתנגודת לאינסולין.

על אף שבעת המודרנית שורש הגינסנג נלמד כצמח בעל טמפ' חמה בספרות הקלאסית דווקא הוא מוגדר צמח קריר מתוך ה –ben cao jing:

" Ren Shen (Radix Panacis Ginseng) is sweet and a little cold. It mainly supplements the five viscera. It quiets the essence spirit, settles the ethereal and corporeal souls, checks fright palpitations, eliminates evil qi, brightens the eyes, opens the heart, and sharpens the wits. Protracted taking may make the body light and prolong life. Its other name is Ren Xian"

פעילות מווסתת רמות גבוהות של סוכר בדם

ü      במחקר רנדומלי וכפול סמיות, שכלל 19 נבדקים, קיבלה קבוצת המחקר (אנשים בעלי BMI גבוה) שני גרם שורש ג'ינסנג, בעוד שקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. המחקר נערך בשני מחזורים של 12 שבועות, כאשר ביניהם היו 4-6 שבועות ללא טיפול. ממצאי המחקר הראו ירידה בתנגודת לאינסולין, בקבוצה שקיבלה את שורש הג'ינסנג[22].

ü      במחקר מבוקר (double-blind, placebo-controlled) שנערך בסין[23], חולקו הנבדקים (חולי סוכרת מסוג 2) לשתי קבוצות: קבוצת פלסבו וקבוצה אשר נטלה תמצית תקנית של ג'ינסנג קוריאני  – 2 כמוסות שלוש פעמים ליום. 214 mg / day. המחקר נמשך ארבעה שבועות, והוא החל לאחר שבועיים של ביקורת בהם שתי הקבוצות קיבלו את הפלסבו. בתום המחקר נרשמו התוצאות הבאות:

o       שיפור בעמידות לאינסולין בקבוצת הג'ינסנג היה משמעותי לעומת הפלסבו. 45/12.

o       ירידה משמעותית ברמת הסוכר בדם (בצום) בקבוצת הג'ינסנג. לעומת הפלסבו.

לסיכום, מציינים החוקרים כי פעילות הג'ינסנג לטיפול בסוכרת ובתנגודת לאינסולין, אכן הוכחה מעבר לכל ספק והיא ככל הנראה הושגה עקב השפעה על שחרור אינסולין מתאי ביתא בלבלב ובשל קליטה טובה יותר של אינסולין בתאי המטרה.

על פי הגישה הסינית הצמח מתאים בעיקר לסוכרת של מחמם אמצעי בשל יכולתו לחזק חולשת צ'י הטחול המקושר לשלב מחלה זה . אני מוצא על פי תפקודו ועל פי המחקר המדעי כי שורש הג'ינסנג מתאים הן למחמם עליון בשל יכולת הזנת הנוזלים שלו ובמיוחד למחמם תחתון, אשר הינו המצב הכרוני ביותר של המחלה ונפוץ בקרב אוכלוסיה המבוגרת. יכולתו של הצמח לחזק את ה – yuan ולפיכך את יאנג הכליות, או במילים אחרות לתמוך ולחזק את בלוטת האדרנל ויצירת האנרגיה באופן כללי ובאופן ישיר בתוך התא, הופכת את הג'ינסנג לצמח אידיאלי לשילוב במרשמים לסוכרת כאשר מעורבת חולשה של המחמם התחתון.

מלון מר Ku Gua/ Momordica Charantia

רכיבים פעילים עיקריים:

cucurbitane triterpenoids, charantine, vicine, polypeptide-p, momordicinas (1, 2, 3), B momorcrines, momordine, arginine, asparagines, aspartic acid, leucine, leusine, tyrosine, fixed oil, essential oil, MAP30 (protein isolated from seeds), Momordica charantia peroxidae (MCP), 9cis-11trans-13trans-conjugated linolenic acid.

מוצאו של המלון המר אינו ידוע, אך הוא נפוץ בעיקר באזורים טרופיים באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, כאשר צבעו משתנה בהתאם לאזור הגידול. בדומה למלפפון, המלון המר עשיר מאוד בנוזלים, ובשל כך הוא בעל יכולת מופלאה להזנה והרוויה של ריריות ולשיקום וחידוש רקמות יבשות ופגועות. האפקט ה"מריר" של הצמח מגרה את מערכת העיכול לחיזוק והנעה של תהליכי עיכול וספיגה ולהגברת הפרשות מקומיות.

מאות שנים שהמלון המר משמש את הרפואה ההודית והסינית המסורתית לטיפול במחלות שונות, בעיקר סוכרת בשל תרומתו להורדת רמות הסוכר בדם.[24]

הורדת רמות סוכר בזרם הדם

מחקר על עכברי מעבדה הראה כי המלון המר (במיצוי של 60% אתנול) הוריד את רמות הסוכר בדמם של עכברים על ידי עיכוב סינתזת הגלוקוז בשני מנגנונים: עיכוב אנזימים מייצרי גלוקוז (גלוקונאוגנים) ועל ידי הגברת חמצון הגלוקוז (הגברת ייצור האנזים G6PDH).^[25] מחקר נוסף, שעסק בבידוד מרכיבים בלבד, הראה כי הצמח מחזיק בתכונות דמויות אינסולין.^[26]

מחקר רנדומלי, כפול סמיות – עם קבוצת ביקורת, נערך על 40 חולים שאובחנו בסוכרת או שלא טופלו בצורה מספקת. החוקרים בדקו החוקרים את רמות ההמוגלובין A1C (HbA1C) של החולים לפני ואחרי טיפול עם מלון מר או פלסבו. המשתתפים נטלו שתי כמוסות, שלוש פעמים ביום למשך שלושה חודשים. למרות שהממצאים אינם מובהקים, רמות ההמוגלובין A1C בקבוצה שקיבלה מלון מר היו נמוכות יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת.[27]

מחקרי מעבדה שונים בדקו את יכולתו של המלון מר להוריד את רמות הסוכר בדם של עכברים: מיצוי במיים של מלון מר הוריד את רמות הסוכר בדמם של עכברים הלוקים בסוכרת מסוג II, אך לא בעכברים בריאים.[28]

·         מלון מר מחזק את השפעתן של תרופות להורדת רמת הסוכר בדם.[29]

·         מלון  מר מחזק את השפעתן של תרופות להורדת רמות שומנים וכולסטרול בדם[30].

·         מלון מר מחזק את השפעתם של צמחים להורדת רמת הסוכר בדם[31].

·         מלון מר מחזק את השפעתם של צמחים להורדת רמות שומנים וכולסטרול בדם[32]

על פי הרפואה הסינית ושילוב המחקר המדעי, נראה כי המלון המר מתאים לסוכרת של מחמם עליון ואמצעי. ואכן אני מוצא כי שילובו במרשמים לסוכרת בשלבים אלו משפר את התוצאה הקלינית. בנוסף למלון המר ישנה פעולה משמעותית להורדת  כולסטרול וטריגליצרידים[33]. לפיכך, הצמח מתאים ויעיל לטיפול בסוכרת כחלק מתסמונת מטבולית מערכתית או סינדרום X[34].

סיכום

מחלת הסוכרת מוכרת בספרות הסינית מזה אלפי שנים. במהלך שנות ההיסטוריה, עובר חוט השני בין ההבנה הקלאסית הראשונית לבין התפתחות ההבנה הפתולוגית לאורך השנים אשר נשמרת גם היום בעת המודרנית לאור המחקר המדעי. הקבלה המוחלטת של התהליך הפתולוגי הקלאסי כהגדרה רפואית על ידי הממסד הרפואי הינה ייחודית למחלת הסוכרת. הכרה זו פותחת חלון להבנת תהליכי מחלה הקלאסיים מסורתיים באמצעות כלים מחקריים מדעיים.

רפואת הצמחים המחקרית במחלת הסוכרת מאופיינת בשני עיקרים. האחד, כמקובל במערב, בחינה ומחקר של החומרים הפעילים המרכיבים את צמחי המרפא המסורתיים והשפעתם על גוף האדם. השני, ייחודי לרפואת הצמחים הסינית, מחקר של ההשפעה הרפואית של פורמולות צמחים קלאסיות, אשר נמצאות בשימוש מזה אלפי שנים. שילוב שיטות מחקר אלו מאפשר בניית פורמולות  "חכמות" המשלבות ידע מסורתי, מחקר פיטוכימי ומחקר קליני בבני אדם.