הרבה פעמים שמענו את הביטוי "גוף- נפש",בתור אימרה ניו-איג'ית ,לא לגמריי ברורה. בדרך כלל בהקשר שדורש אמונה. אבל לקביעה זו נוספו בשנים האחרונות מחקרים ועדויות מדעיים .
בעבר התייחסו לאדם כשתי מערכות שונות: מערכת גופנית-פיזית, ומערכת פסיכולוגית-רגשית.
שבן אדם סובל מתסמין פיזי – כאב שרירי, כאב ראש, מחלה, הוא בדרך כלל יפנה לרפואה הקונבנציונלית ויקבל כדור ,משחה, זריקה..
אבל מה עושים במקרים שהכאב חוזר או הופך כרוני? או שהמוכר כבר לא עוזר?
בשנות ה-2000 התחילו ברפואה המערבית לדבר על המושג- פאשיה- רקמת החיבור של הגוף.
הפאשיה היא רקמה כל-גופית, העוטפת את העצמות,את סיבי השריר,האיברים הפנימיים ,סיבי העצב. בתוכה מתנהלים כל תהליכי החיים שלנו. המרחב הפנימי בו אנו חיים.
זאת לא רקמה פאסיבית,אלה אותה רקמה משחקת תפקידים שונים: היא מייצרת את היציבות ,בעזרת מולקולת הקולגן שמרכיבה אותה. הקולגן היא המולקולה שמאפשרת לנו לעמוד מול כוח הכבידה ,נותנת לנו חוזק, מייצרת לחץ פנימי,שלא נקרוס.
הפאשיה היא גם מה שמאפשר לנו את התנועתיות, בזכות סיבי האלסטין שבתוכה. היא מאפשרת לשרירים להתכווץ ולייצר תנועה. הפאשיה מורכבת משכבות, מעטפות, בעובי, עומק וחוזק שונים. הפאשיה העמוקה והחזקה ביותר נקראת דורה, והיא מקיפה ומגינה על המוח וחוט השידרה.
מכאן מגיע הקשר הישיר בין הפאשיה למערכת העצבים. ישנה תקשורת ישירה בין המוח הלימבי, המוח הרגשי שלנו, דרך פולסים עצביים ,לתהליכים כימיים ושינויים ברקמה.
שאנחנו נמצאים במצב של לחץ מתמיד,דיכאון ,אחרי פציעה,ניתוח או טראומה, תהליכים מנטלים ורגשיים גורמים לכיווץ ונוקשות בפאשיה ,לשינויים ברמת החומציות שלה ,במאזן הנוזלים וברמת האנרגיה והחיות. שמצב הרוח ירוד,גם המצב הגופני מרגיש בהתאמה.
גוף האדם זו מכונה מורכבת וחכמה.אינפורמציה עוברת בין כל המערכות בגוף כל הזמן, לכל כיוון ובצורה בו זמנית. מאחורי עבודה עם רקמות החיבור בטיפול מיופאשיאלי,עומדת המחשבה שאם סיב עצב (nerve) משול לנהר,אז הפאשיה היא גדות הנהר ותוואי השטח. היא אחראית על איכות הזרימה שלו.ֿ
ניתן לטפל ברקמה הזו כדי לייצר תנאי זרימה טובים למערכת הדם, הובלת חמצן וחילוף חומרים, ושהמערכת זורמת ומאוזנת רמת החיות בגוף עולה, יש יותר אנרגיה ואנחנו כבר מרגישים יותר טוב. במסורת היוגה קוראים לזה פראנה ,אנרגית החיים שזורמת בגוף, או צ'י ברפואה הסינית. תחושת החיות. מערכת העצבים מקבלת סיגנלים להירגע, איכות השינה משתנה, מערכת העיכול מושפעת לטובה, איכות החשיבה והמצב הרגשי.
שיחרור מיופאשאלי יכול להיות מלווה בתחושות שונות,הן ברמה הפיזית והן הרגשית- תחושת חום /קור,צמרמורות,רעידות, בכי,שמחה, הזעה וכו…
אנחנו "מפרקים" משהו,נותנים למערכת הפנימית אפשרות לעבד את האינפורמציה בתוכה ולהפעיל את מערכת האיזון הפנימית. הרבה אנשים מרגישם אחרי טיפול תחושה של שלווה ורגיעה פנימית. הגוף מאפשר לנו לשחרר דברים שמעיקים או יושבים בתוכנו, לפעמים מבלי שהמוח ידע להסביר או למלל את מה שהוא חווה. הדבר הכי קרוב לדעתי למדיטציה , הרפיה רב מערכתית עמוקה.
מאת צופית ארמן מטפלת בשיקום אורטופדי, פאשיקום, טריגר פויינט וקנזיו טייפ
צילום: חיים אדני