טכניקת טיפול במגע אשר במקורה ביפן, והיא נשענת על תיאורית הרפואה הסינית המסורתית. 

פירוש המילה שיאצו הוא אצבע (שי) לוחצת (אצו), אבל בטיפול המטפל משתמש גם בכפות הידיים, באמות, במרפקים ולעיתים אף בברכיים.

פרופסור מאסטר מסונאגה  פיתח את הזן שיאצו, והינו הרחבה והעמקה של השיאצו הקלאסי. כפרופסור לפסיכולוגיה, מאסטר מסונאגה הכיר את החשיבות בטיפול גם בנפש האדם, ולכן שילב זאת בפילוסופיית הטיפול בזן שיאצו. גישת הזן מלמדת ומכוונת להתבונן בכאן ובעכשיו, כך שהטיפול בזן שיאצו מתייחס למצב האנרגטי הנוכחי בו שרוי המטופל. מאסטר מסונאגה הרחיב את מסלולי המרידיאניים הקלאסיים לכל הגוף, הכניס שיטות אבחון נוספות, ואת השימוש בתרגילי תנועה ונשימה ככלי אבחון וטיפול. הוכח כבר בעבר כי השיאצו מעולה כרפואה מניעתית, מחזק את המערכת החיסונית בגוף ומעלה את המודעות הגופנית-נפשית-רגשית. הטיפול משפיע לחיוב על מערכת העצבים, תורם לרגיעה כללית בגוף, מוריד משמעותית את רמות המתח והלחץ, וכמובן מטפל בבעיות אורתופדיות אקוטיות וכרוניות. כמו כן השיאצו מטפל ומאזן מערכות שונות בגוף כגון הריאות, העיכול והמעיים, הלב וכלי הדם וכדומה. הטיפול בזן שיאצו הינו תקשורת באמצעות מגע, המעבירה מסר תומך, מכיל ומכוון לשינוי המביא לבריאות, שמחה וחוסן.

מאת דודו רווח