
מערכת העצבים המרכזית היא החלק הגדול ביותר של מערכת העצבים והיא כוללת את המוח ואת חוט השדרה. היא מקבלת אותות חשמליים ממערכת העצבים ההיקפית ותפקידה העיקרי הוא לעבד את המידע שמגיע אליה .היא אחראית על תפקודים גבוהים כמו תנועה,חשיבה ולמידה.
רבות נאמר על אורח החיים המודרני וסטרס ,אבל גם הדרך שבה אנחנו מנסים להפחית סטרס דרך פעילות גופנית לדוגמא ,לא באמת מורידה עומס ממערכת העצבים שלנו ולפעמים גורמת בדיוק לתוצאה הפוכה.
שאנחנו פונים לפעילות אירובית- ריצה, אופניים ,חדר כושר ,יוגה דינמית וכו..,אנחנו פורקים אנרגיה ומזרימים דם לגוף, משנים את הכימיה בגוף וכתוצאה מכך אנחנו מרגישים יותר טוב, אבל הרבה פעמים התגובה אחר כך היא סוג של ירידת מתח חדה,אם זה ברמת האנרגיה הכללית או פציעה "פתאומית" באזור מסוים.
הסיבה לכך היא שבדרך כלל אנחנו מבקשים מהגוף יותר מידי. אורח החיים שלנו לא באמת מאפשר למערכת העצבים הרפייה עמוקה. גם לא שאנחנו חושבים שאנחנו נרגעים- מול הטלוויזיה, בקריאת ספר, בשינה… הגוף אומנם רפוי אבל מערכת העצבים נשארת "תפוסה" . מערכת העצבים שלנו סופגת לתוכה את הרשמים מהפעילות שלנו וללא שיחרור מכוון היא נשארת במצב מתח חשמלי גבוה.
איך להתאמן כדי "לדבר" עם מערכת העצבים?
יש קשר הדוק בין מערכת העצבים לבין הפאשייה, רקמת החיבור.
בשיטות האימון השונות אנחנו בדרך כלל מתרכזים בשרירים. השרירים הם מה שמניע אותנו,הם מייצרים את התנועה, בעוד שהפאשיה סופגת את התנועה.
הפאשיה מחזיקה ומייצבת את השרירים ,היא הכוח הנגדי שעוצר ומחזיר את השריר, כמו קפיץ.
שרירים צורכים אנרגיה ומתעייפים , הפאשיה אינה צורכת אנרגיה והיא חזקה יותר מהשרירים , ובתוכה נמצאים רוב חיישני התחושה שלנו שמשדרים למוח את מצב השריר, מצב האנרגיה והמתח הפנימי.
כשהפאשיה מיובשת ,מכווצת או לא מתפקדת כראוי עומס נופל על השרירים והגוף מתאמץ יותר כדי לבצע פעילות. אם אנחנו רוצים למלא את מאגר האנרגיה בגוף ,אנחנו צריכים לאפשר לגוף ולמיינד הרפייה עמוקה, קצת כמו restart שעושים למחשב.
עבודה ללא מאמץ-
מאוד קשה להסביר איך ניתן להתאמן ללא מאמץ , מאמץ וכאב הם חלק מחיינו וחלק מעבודה עם הגוף ואי אפשר לחלוטין להימנע מהם. אבל חשוב לתת גם תשומת הלב והכוונה גם לעבודה "פאסיבית" ומנוחה.
– תנוחות רסטורטיביות: מי שמתרגל יוגה בקביעות יודע שיש זמנים שבהם התרגול הפיזי משתנה,זמנים שבהם רמת האנרגיה שונה, לדוגמא ימים של ירח מלא או מולד ירח, תחילת או סוף חודש, זמן המחזור החודשי, זמן פציעות או אחרי טראומה.
תנוחות רסטורטיביות הן תנוחות פאסיביות שבהן אנו מניחים את הגוף בפוזיציוה מסויימת ושוהים לאורך זמן ארוך יחסית. אנחנו לא עובדים מתוך מאמץ להגיע לאן שהוא אלא נותנים לנשימה לזרום בחופשיות ולכוח המשיכה להשפיע על הגוף. אין כאן מאמץ או אמביציה להשיג טווח מסויים או מתיחה אקטיבית,אלא הדגש הוא על שהייה לאורך זמן כך שמערכת העצבים תוכל להרפות את דפוס ההחזקה הפנימי.
האתגר בתרגול מסוג זה הוא דווקא להשקיט את המיינד שלנו ולשמור על ריכוז בנשימה מבלי לתת למוח לעבוד יתר על המידה.
משה פלדנקרייז בנה את שיטת האימון שלו על רצף של סגמנטים שביניהם יש מספר דקות של הרפייה מודעת,בהן הגוף לא זז והתודעה מכוונת להרפיה.
במנוחה מסוג זה, בשונה משינה, הגוף סופג פנימה את מה שהוא למד במהלך התרגול ומטמיע.
טיפול בשיטת הקרניו סאקרל-
קרניו סאקרל היא שיטת טיפול לוויסות מערכת העצבים המרכזית באמצעות עצמות הגולגולת ,הסאקרום והפאשיה.
השיטה פותחה ע"י אוסטאופט אמריקאי,ד"ר ווילאם סאתרלנד ושוכללה ע"י ממשיכי דרכו עם השנים.
הטיפול הוא מאוד עדין,לחץ של כ-5 גרם על עצמות הגוגולת,כדי ליצור שינוי בזרימת הנוזל העצבי שזורם במוח ובחוט השידרה.
הטיפול מתאים עבור כולם- החל מתינוקות ועד מבוגרים,נשים בהריון, אנשים שסובלים מכבים כרוניים, פיברומיאלגיה,בעיות שריר-שלד ומגוון פתולוגיות.
הטיפול מכוון למערכת העצבים המרכזית ומסיע לה לווסת את המתח השרירי בגוף ומאפשר בכך הרפייה עמוקה והתחלת תהליכי ריפוי פנימיים בגוף, שמערכת העצבים העצבים נרפת היא זונחת את ההחזקה ואת הפתולוגיות שנוצרות כתוצאה מכך. ריפוי הוא פעולה פנימית של הגוף והשיטה מחדשת את מנגנון הריפוי הפנימי שלנו.





