המעז מנצח

מאת שחר כספי

לאורך הדרך יצא לי לפגוש לא מעט אנשים עם יכולות מדהימות שלא מצליחים להביא את עצמם לידי ביטוי.

בשיחה פשוטה וכנה אתם גילינו שיש הרבה מאוד סיפורים שהראש מספר לגביי למה לא כדאי להם לעשות את מה שהם באמת רוצים ולמה זה לא יצליח. סיפורים כגון אין לי מספיק זמן כרגע, יש לי יותר מדיי דברים שאני מתעסק בהם, התזמון לא נכון עכשיו, התחרות קשה מדיי, השוק רוויי ועד לסיפורים כמו אני צריך עוד ניסיון ועליי ללמוד לפני שאעשה זאת או אני לא מספיק מוכן.

בדרך כלל במהלך סדנה או תהליך אישי באמצעות מספר שאלות ממוקדות אנו מבינים שהסיבה האמיתית לכך שהם לא מצליחים להגשים את עצמם היא שיש אמונה בשורש מערכת האמונות שאומרת שהם לא מספיק טובים.

היום אני יודע שנקודת המוצא הבסיסית של כל אחד מאתנו חייבת להיות שאני טוב מעצם היותי. אין זמן אחר חוץ מעכשיו. אף אחד מאתנו לא רוצה לגלות בעוד 20 שנה שליבו מלא בחרטות ותחושת החמצה על כל אותם משאלות לב שלא מומשו לאורך הדרך.

באנו לכאן על מנת לחוות את קסם ההתממשות בגוף הפיסי. להסתקרן, לטעום, לגעת, לשחק, להריח, לטעות, להבין, לבחור וכמובן ליצור. המהות מעבר לדברים הללו קיימת, חיה ונושמת. לתת לתודעה להתעורר ואז באמצעות החיבור בין התודעה הערה, הלב הפתוח והגוף החופשי ליצור את אשר חפץ ליבנו בעולמנו המוחשי.

כל אחד מאתנו בשלב כזה או אחר מגלה שיש לו אמונה מגבילה שהוא לא מספיק טוב. אמונה זאת קיימת במודע או בתת המודע ולרוב בשניהם. העניין הוא שלהמשיך ולהנציח את האמונה שאני לא מספיק טוב זאת בחירה. זאת בחירה שרבים מאתנו בוחרים בה בכל יום מחדש.

כאשר היינו ילדים חווינו אכזבה שהובילה אותנו לבחור באחת משני דרכים. להוכיח שאני ראוי לאהבה או להוכיח שאינני ראוי לאהבה. בכל אחד ואחת מאתנו יש את הילד הפנימי שמבקש לעשות תיקון ולקבל מחדש את מקומו בתוכנו. מקום בטוח ואוהב שמאפשר חקירה אמיתית.

יש משפט שלמדתי בזמן שירותי הצבאי – "המעז מנצח". בעבר חשבתי שהכוונה שרק באמצעות העזה אוכל להשיג את מטרותיי ואמנם זה נכון, אך היום אני יודע שהכוונה האמיתית היא שמי שמעז מנצח גם אם הוא או היא לא מגיעים לתוצאה הרצויה. עצם ההעזה היא הניצחון.

אחד המדדים הטובים ביותר שעל פיהם אני בודק היכן אני נמצא הוא מדד הצמיחה. אם אני בתהליך צמיחה והתפתחות אז אני בדרך הנכונה. ברגע שאני שם לב שתהליך הצמיחה פסק אני יודע שמשהו צריך להשתנות.
כל מי שקיים בגוף פיסי עושה טעויות. חלק מדרכנו כבני אדם היא ללמוד מטעויות. האם פגשת אדם שלעולם לא עשה טעות בחייו ?

לתת לעצמי ולאחרים "מרווח טעות" זה אחד הדברים החשובים ביותר בחיים. לילד בדרך כלל אנו מצליחים לתת מרווח לטעות. לעצמנו ולאחרים אנו הרבה פחות סלחנים ומרווח הטעות מצטמצם כך גם יכולת ההעזה שלנו.

עצם הבחירה החופשית ניתנה לנו על מנת ללמוד להבדיל ולהבין שהמעז מנצח. לעיתים ההעזה היא לשבת לחצי שעה מדיטציה כשהראש מלא במחשבות וגופי נמצא בלחץ. כל אחד יכול להבין מהי ההעזה שלו ברגע הזה על פי הקשבה ללב ותשומת לב "למה גורם ללב שלו לשיר".

במקרה הגרוע ביותר לא נצליח (על פי דעתנו), נטעה, ניפול ואז יש את ההזדמנות הגדולה ביותר לקום, ללמוד, לשנות ולהעיז שוב. העשייה היא עצם ההצלחה שלנו. כל הצלחה או כישלון מעבר לכך הם סיפור של האגו והאישיות שלא חייבים להאמין לו.

יש תקופות לאחר ההעזה שבהם אנו לומדים, מתפתחים, מתכננים, טוענים את המצברים ומתמלאים על מנת ליצור שוב. אלו תקופות נפלאות וחשובות אך הישארות בתקופת ההמתנה לזמן ארוך מדיי מובילה לתקיעות. בדיוק כמו שאוכל שנשאר יותר מדיי זמן ללא התנאים המתאימים מעלה עובש. העניין הוא להתעורר ולבדוק באמת אם והיכן גדל העובש בחיינו ולנקוט בפעולה וליזום את השינוי.

יש לנו מספר מעגלי חיים: רוחניות, זוגיות, משפחה, עבודה, פעילות גופנית, תחביבים וכדומה. יש לנו את האפשרות ליצור חיים שבהם אין לנו עובש באף אחד מהתחומים הללו. יש אפשרות לחיות בתשומת לב ולהעיז לצאת מאזור הנוחות ולגלות את עצמנו מחדש.

הכל זה עניין של החלטה ואמונה שאני טוב מעצם היותי, שמותר לי לטעות ושבעצם ההעזה כבר ניצחתי.

באהבה רבה,
שחר כספי

Image courtesy of Sira Anamwong at FreeDigitalPhotos.net