מאמר שנכתב ע"י דניס רובין
רבי משה בן מימון (הרמב"ם): "כרופא בקיא, כל זמן שיוכל לרפא במזונות, לא ירפא ברפואות".
רוב תאי הגוף מתחדשים פחות או יותר כל 150 יום. תאים אלו נבנים ע"י הגוף מהאוכל ומהחומרים המוכנסים לתוכו, כך שהמזון נהיה ממש חלק מהאדם. המזון נספג לזרם הדם בו שוהה גם נפש האדם, ועל כן השפעת המזון ישירה לא רק על הגוף הפיזי אלה גם על המצב הנפשי. במזון עצמו יש ניצוצות רוח (אנרגיה). לכן תזונה נכונה יכולה לטפל במצבים נפשיים כמו דיכאון והפרעות מנטליות.
כאשר יש נטייה גנטית ללקות במחלה, עדיין קיים צורך בטריגר חיצוני סביבתי כדי שהנ"ל תתרחש. ברוב המקרים אנחנו מביאים על עצמנו מחלות על ידי תזונה לקויה ואורך חיים לא תקין לאורך זמן. ניתן להימנע ממחלות, כמו כן "להפוך מומנטום" של מחלות קשות במצב מתקדם על ידי תזונה וצמחי הטבע.
הרמב"ם טען כבר לפני מאות שנים שבריאות או חולי אינה גזירה שיכולה ליפול על בני אדם באופן מקרי, אלה שבריאות זה בידיים שלנו והיכולת שלנו לשלוט על בריאותנו קשור לחומר גלם שאנו מחליטים להכניס לתוך גופנו.
כעיקרון יסוד, הרמב"ם האמין שיש לשמור על הבריאות ע"י תזונה נבונה כדי לא להגיע לידי חולי וקידם את הרפואה המונעת. לכן בספר "הלכות דעות" אשר כתב הרמב"ם, הוא נתן המלצות על מה לאכול ואיך לאכול. להלן חלק מהעקרונות:
אין לאכול עד מילוי הכרס. מדובר באכילה גסה שגורמת להרגשה של "מפוצץ". הרמב"ם מגדיר שובע כלהיות לא רעב. כשמלאים מדי, שרירי המעיים והקיבה לא מתכווצים באופן יעיל ועלולים להתנוון. הדבר פוגע גם בספיגה האופטימלית של המזון.
לאכול רק כשרעבים ולשתות כשצמאים מאחר וזה מעניק לגוף יותר כוח דחיית רעלים. פירוק איטי של הרבה מזון (אפילו טוב) מחליש את הגוף.
ללעוס טוב את המזון כי בפה מתרחש שלב העיכול הראשון על ידי אנזימים המופרשים מבלוטות הרוק.
לא לשתות בזמן אכילה מאחר וכאשר צמאים הפה מפריש יותר אנזימי עיכול. מומלץ להימנע משתיה מ- 20 דקות לפני הארוחה עד שעתיים לאחר הארוחה כי הנוזלים מדללים את מיצי הקיבה ומפריעים לעיכול טוב של המזון. שתייה חמה או קרה לפני האוכל גורמת לשינוי טמפרטורה של הקיבה העלולה להרוס אנזימי עיכול.
יש להכין את הגוף לצריכת מזון על ידי ריקון המעיים ודרכי השתן כדי לקבל אוכל על קיבה ריקה, וע"י פעילות גופנית קלה כדי לחמם את הגוף מה שעוזר לספיגה אופטימלית של מזון ופינוי רעלים.
יש לתת לגוף לנוח אחרי האוכל כדי שהאנרגיה תוקדש לעיכול המזון . יחד עם זאת הרמב"ם אומר שהשינה מיד לאחר אכילה איננה בריאה . ידוע שבשינה חלקי מערכת העיכול גם במנוחה. לכן מומלץ לחכות לפחות שעתיים.
מזונות המסוכנים לבריאות: דגים גדולים (כמו טונה) במיוחד מלוחים , גבינות קשות מלוחות ישנות, פטריות, בשר מלוח וישן, ויין מגתו (ישן) . לגבי הבשר הציע הרמב"ם לא להרבות באכילתו, ולהימנע ממנו בעת מחלה.
בהמלצותיו הרמב"ם דיבר לא רק על תזונה כגורם יחיד בשמירת הבריאות אלא גם לנושאים כגון התעמלות, חיי משפחה, והנפש.
אם כל אדם יאכל עם יותר מודעות וישמור על אורח חיים בריא, הוא יידרש בפחות ביקורים אצל הרופא, וייהנה מיותר עצמאות ואיכות חיים גם בגילאי הזהב שזה לא פחות חשוב.
מאמר שנכתב ע"י דניס רובין