מבוא
שורש הקופטיס הופיע לראשונה בכתבים הסיניים העתיקים המיוחסים לקיסר המיתולוגי ShenNong אשר מניחים כי חי בסביבות 2800 לפנה"ס. כתיבתם של שלושת הכרכים המיוחסים לו הנקראים על שמו ShenNong Ben Cao Jing , הושלמה בין השנים BC300– 200AD. למרות היותו צמח חשוב ועיקרי הנמנה על 50 הצמחים המובילים ברפואה הסינית[i] ועל אף המחקר המערבי המקיף, נראה כי כיום מעט מטפלים הן סיניים והן מערביים, נוהגים להשתמש בו. הרבליסטים קליניים אינם מכירים אותו לעומק ואילו ברפואת הצמחים הסינית הוא מתואר כצמח בעל פעילות חזקה, טעם מר חזק (אחד הצמחים המרים ביותר במטריה מדיקה הסינית) ובעל טמפרטורה קרה מאוד. משום כך, אולי, מטפלים סיניים רבים חוששים מהשימוש בו.
מטרת מאמר זה הינה, להפנות זרקור אל אחד הצמחים היעילים ביותר בתחומם ולשפוך אור על השימושים המסורתיים הסיניים אל מול הפעילות הרפואית הנחקרת, סקירת החומרים הפעילים ומחקרים עדכניים.
תחילה מעט פרטים
משפחה בוטנית – נוריתיים.
שמות נוספים – קופטיס, Chinese goldthread.
צמחי מרפא נוספים מאותה משפחה – חותם הזהב (Hydrastiscanadesis), ברברית מצויה ((Berberis vulgaris.
חלק בשימוש – שורש, קנה השורש.
מקור היסטורי –ShenNong Ben Cao Jing (Divine Farmer's Classic Of The Material Medica) 2nd century
טעם – מר.
טמפרטורה – קר.
חודר לאיברים– לב, כבד, קיבה, מעי גס.
חומרים פעילים עיקריים – ברברין (Berberine) 7-9% , קופטיסין (Coptisine), הידרסטין (Hydrasine), פאלמטין (Palmatine) , ג'טרויזין(Jatrorrhizine) .
סקירה קצרה על החומרים הפעילים העיקריים
ברברין (Berberine)
ברברין הינו אלקלואיד המצוי על פי רוב בשורש, קנה השורש, בגבעול ובקליפת הגזע. בעל צבע צהוב חזק עד זרחני המשמש עד היום לצביעת בדים ואריגים. החומר נמצא בזנים שונים של צמח ה- Coptis, בצמח Hydrastis Canadensis– חותם הזהב, בזנים שונים של צמח ה-Berberis (vulgaris/aquifolium/aristata), בצמח פלודנדרום (huang bai) ובצמח מהוניה (mahunia aquifolium).
מיצויים של החומר הדגימו פעילות אנטי מיקרוביאלית משמעותית כנגד מגוון גדול של מזהמים כגון חיידקים, וירוסים, פטריות שמר, חד תאיים שונים (פרוטוזואה) ופרזיטים הן בשימוש פנימי והן בשימוש חיצוני[ii][iii]. הברברין הוכח כחומר בעל פעילות אנטי דלקתית על ידי עיכוב חומרים מתווכי דלקת (AP-1) ועל ידי עיכוב יצירת חומצה ארכידונית[iv][v]. בנוסף, לברברין השפעה על הורדת לחץ דם, סילוק כולסטרול, שיפור תנגודת לאינסולין ופעילות על מערכת העצבים המרכזית במקרים של דיכאון, סיכזופרניה או הפרעה ביפולרית (בין היתר על ידי השפעה על אנזימי MAO)[vi][vii][viii].
קופטיסין (Coptisine), הידרסטין (Hydrasine), פאלמטין (Palmatine) ,ג'טרויזין((Jatrorrhizine.
חומרים אלו הינם נגזרות או חומרים דמויי ברברין. לכולם ביחד פעילות אנטי דלקתית חזקה ולכל אחד לחוד פעילות משלימה לפרמקולוגיה של הברברין בתחומים שונים, לדוגמא לחומרים קופטיסין וג'טרויזין פעילות נוגדת דיכאון ואנטי פסיכוטית על ידי עיכוב אנזימי MAO, לחומר פאלמטין פעילות נוגדת דלקת חזקה, הורדת לחץ דם ופעילות אנטי ויראלית חזקה[ix][x][xi][xii][xiii].
שימושים מסורתיים ועדכניים של הצמח Coptis sinensis
השפעה על מערכת העיכול
שורש הקופטיס הינו צמח מרפא פאראסימפטטי מובהק ( Rest & Digest), אשר מביא להנעה, להגברה ולשיפור של תהליכי פירוק, עיכול, ספיגה והפרשה במערכות פנימיות ובעיקר במערכת העיכול והכבד ואכן, חלק ניכר מהשימושים המסורתיים של הקופטיס קשורים למערכת זו.
חום ולחות– פעילות אנטי מיקרוביאלית
על פי הפרמקופיאה הסינית מוגדר הקופטיס כצמח מייבש חום ולחות בקיבה ובמעיים. מינוח סיני זה מתייחס לזיהומים במעיים מסיבות שונות כאשר הביטוי העיקרי הוא שלשול. בעוד רפואת הצמחים המדעית מייחסת חשיבות לסוג הזיהום, מטאבולי, חיידקי, ויראלי וכו' , רפואת הצמחים הסינית המסורתית מסתפקת במינוח "חום ולחות". בעניין זה, הצמח משמש לטיפול בשלשולים, דיזינטריות, ודלקות המערבות את הרקמה הרירית במערכת העיכול החל בחלל הפה (שטיפה חיצונית) וכלה בפי הטבעת. הפעילות האנטי מיקרוביאלית החזקה של הצמח משפיעה על טווח רחב של מזהמים במערכת העיכול. במחקרים עדכניים נמצא כי החומרים הפעילים בקופטיס יעילים בין היתר כנגד המזהמים הידועים הבאים:
וירוסים:
· West mile virus[xiv]
· Dangue virus[xv]
· Yellow fever virus[xvi]
· Hepatitis[xvii]
חיידקים:
· E coli[xviii]
· Giardia lambila[xix]
· Staphylococcus aureus[xx]
· Mycobacterium tuberculosis[xxi]
· Trichomonasvaginalis[xxii]– בשטיפה חיצונית.
טפילים שונים:
· [xxiii]מינים של Candida כולל albikans.
· Blastocystishominis[xxiv]
מיצוי הקופטיס נמצא יעיל גם במקרים שחיידקים פיתחו עמידות לטיפול האנטיביוטי, למשל בדלקת ריאות כאשר חיידקים מסוג Staphylococcus aureus פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה Methicillin.[xxv]
אש ורעילות – פעילות אנטי כיבית
תיאור נוסף של הפעילות המסורתית לגבי מערכת העיכול הוא יכולתו של הקופטיס לסלק חום ואש מהקיבה והמעיים ולעצור דימומים בצואה, במערכת הנשימה ובמערכת השתן. המינוח הסיני "אש" מתייחס לפגיעה ברקמה עצמה ובדופנות כלי דם ולא רק ברקמה הרירית. ביטויי אש על פי הגישה הסינית כוללים דימום. השילוב של חום לחות ואש עשויים להתאים לתמונה הקלינית של דלקת המלווה בדימום כמו במקרים של קוליטיס כיבי, כיבי קיבה ותרסריון, מחלת קרוהןו כו'.
במחקר סיני משנת 2006, קופטיס עיכב היווצרות של כיבי קיבה בחולדות על ידי הפחתת הפרשת חומצת קיבה, מבלי לפגוע בהפרשת רירית הקיבה או שאר החומרים המהווים את מיצי הקיבה, לרבות אנזימי עיכול ופפסין[xxvi] [xxvii]. במחקר נוסף משנת 2005 שנערך גם הוא בסין, נמצא כי מיצוי של קופטיס עיכב השפעות דלקתיות של החיידק הליקובקטר פילורי ומנע היווצרות כיבים[xxviii]. מחקרים אלה ורבים אחרים מאששים את הפעילות המסורתית הסינית של הקופטיס כמסלק חום ואש מהמעיים והקיבה.
חום לחות ורעילות – אספקט מטאבולי
שימוש עיקרי בשורש הקופטיס הוא טיפול בסינדרום המטאבולי. המינוחים הסיניים חום, לחות ורעילות בעניין זה, מתייחסים להצטברות פסולות ורעלים ברקמות השונות בגוף לרבות דפנות כלי הדם, רקמות שומן וקצוות עצבים. הטעם המר ברפואה הסינית, הינו טעם המשמש לניקוז כלפי מטה של עודף חום ואש, פסולת ורעלים מהמרידיאנים ומהאיברים. הבנה קלאסית זו של הטעם המר, זהה למעשה לפעילות הרפואית המודרנית המיוחסת לו. תחושת טעם מר על ידי קולטני הטעם בלשון, מתפרשת כחומר רעיל הנכנס לגוף. כתגובה לכך מפעיל המוח ביתר שאת את מערכות פינוי ונטרול הרעלים בכבד, במערכת החיסון והלימפה ומגביר את התנועה הפריסטלטית של מערכת העיכול במטרה לסלק החוצה את הגורם המסכן. על פי הגדרת רפואת הצמחים המדעית, הקופטיס הינו צמח אלטרטיבי לימפטי– מגביר פינוי רעלים מהגוף וממריץ את מערכת הלימפה הן לפינוי והן לפעילות חיסונית, כולגגי\כולרטי– מגביר ייצור והפרשה של מלחי מרה בכבד ובכיס המרה. מכלול תכונות אלו בשילוב הפעילות האנטי דלקתית של הקופטיס, הופכים אותו לצמח עיקרי לטיפול בעומס מטאבולי, תהליכי ניקוי, תהליכי דלקת כרוניים ותהליכי דלקת עם נזקים חמצוניים של רקמת שומן.
הורדת רמות כולסטרול והפחתת תהליכי טרשת
החומר הפעיל ברברין (Berberine), הדגים במחקרים רבים פעילות מורידה של רמות כולסטרול, LDL וטריגליצרידים בדם[xxix] [xxx]. כמו כן הצמח הדגים פעילות נוגדת חמצון ומעכבת של תהליכי טרשת בדפנות כלי הדם. מנגנון הפעולה של הצמח שונה מדרך הפעולה של תרופות ממשפחת הסטאטינים. בעוד שסטאטינים פועלים על עיכוב ייצור כולסטרול בכבד, האלקלואיד ברברין מעלה את רמתו של הרצפטור LDL R בתאים השונים ובכבד[xxxi] [xxxii]. תפקידו של רצפטור זה הינו לקשור את מולקולות הכולסטרול הנמצאות חופשיות בזרם הדם ולשנע אותן החוצה אל הכבד. אופן הפעולה של הברברין בהורדות רמות כולסטרול אינו גורם לתופעות הלוואי האופייניות לשימוש בסטאטינים.
תנגודת לאינסולין ורמות סוכר גבוהות בדם
ברברין (Berberine), הוריד רמות סוכר בדם במחקר שנעשה על חולי סוכרת מסוג 2 , באופן משמעותי ובאותה יעילות כמו של התרופה מטפורמין (Metformin) המשמשת לטיפול במחלת הסוכרת[xxxiii] [xxxiv] [xxxv]. מנגנון הפעולה של החומר, הוא על ידי עיכוב האנזים אלדוזרדוקטאז (Aldose Reductase)[xxxvi] והגברת תהליך הגליקוליזיס (פירוק של מולקלות גלוקוז בתהליך חילוף החומרים). בנוסף, מגביר הברברין , הפרשת אינסולין מהלבלב בתהליך המחקה פעולת הורמונים אינקרטינים (Incertin )[xxxvii]. הורמונים אלו מופרשים במערכת העיכול וגורמים לייצור מוגבר של אינסולין בתאי בטא בלבלב אחרי ארוחה עוד לפני שרמות הסוכר בדם עולות ובכך מסייעים להוריד את רמות הסוכר בזרם הדם. מחקר זה ורבים אחרים, חושפים מנגנוני פעולה נוספים, המרמזים על התפקיד החשוב של צמח הקופטיס כגורם מפתח בטיפול בסוכרת מסוג 2 ובתנגודת לאינסולין.
ההשפעה המשמעותית שיש לקופטיס הן בהורדת רמות כולסטרול והן בטיפול בסוכרת בשילוב הפעילות נוגדת הדלקת והאנטי אוקסידנטית החזקה שלו, הופכים אותו לצמח מרכזי בטיפול בסינדרום המטאבולי[xxxviii] [xxxix].
חום לחות ורעילות – בעיות עור
אחת ההתוויות הקלאסיות של הקופטיס היא סילוק חום, לחות ורעילות מרמת העור. מינוח סיני זה מתייחס לפעילות אנטי דלקתית ואלטרטיבית, אשר משפיע על סילוק פסולת ורעלים מהרקמה השומנית בעור. למעשה, פעילות רפואית זו הינה המשך ישיר לפעילותו נוגדת הדלקת והאלטרנטיבית\לימפטית (הגברת סילוק רעלים מהגוף) הכללית של הצמח. התוויה זו מייחסת פעילות ממוקדת של הקופטיס על רקמת העור. ההתוויות הקלאסיות מתייחסות לטיפול בפרונקלים, קרבונקלים, אבצסים ופצעים כיביים. במחקר שנערך בקוריאה בשנת 2003, מיצוי אלכוהולי של קופטיס, הדגים פעילות מפחיתה של ייצור שומנים ברקמת העור, התורמים להתפתחות אקנה. במחקר זה השימוש בקופטיס היה יעיל יותר מהשימוש ב –Retinoic Acid, חומצה אשר נמצאת בשימוש תעשיית התרופות למטרה זו, בהן גם התכשיר רואקוטן (Tretinoin)[xl].
חום ואש בלב ובמעטפת הלב – השפעה על מערכת העצבים המרכזית
על פי הפרמקופיאה הסינית, שורש הקופטיס מסלק חום מהלב וממעטפת הלב. לגישתה של הפילוסופיה הסינית לכל איבר משויך אספקט נפשי רגשי אחד מסוים בעוד איבר הלב מאחסן את ה- Shen, המהווה את סך הרגשות ונבכי הנפש. הלב איבר השייך לאלמנט האש, רגיש במיוחד למצבים המכונים חום, כינוי זה מתייחס לעודף גירוי עצבי ועומס על המערכת הרגשית הבאים לידיי ביטוי בין היתר בחוסר שקט וקשיי שינה לעיתים מלווים בפלפיטציות. במצבים חמורים, כאשר רמת החום עולה עד כדי אש בלב הגורמת לרעילות, נגרמת פגיעה קשה ברמת העמוקה של הנפש. הכתבים הסיניים מיחסים תסמינים כגון, הזיות, חוסר התמצאות ודיבור מבולבל למצבי חום קיצוני או אש הפוגעים בלב, עד כדי התנהגות מטורפת למשל, "רצון לרוץ ערום ברחובות ולצעוק". כיום נהוג לשייך מחלות נפש כגון, סכיסופרניה ומאניה לסינדרום סיני זה.
יכולתו של שורש הקופטיס לסייע בסילוק חום ואש מהלב, נעוצה בטעמו המר הדומיננטי, אשר על פי רעיון חמשת האלמנטים שייך גם הוא לאלמנט האש ובעל יכולת ניקוז חזקה כלפי מטה. פעילות ניקוז זאת משפיעה כאמור על מערכת העיכול, ובעניין זה גם על מערכת העצבים. ניתן להבחין בשני עיקרים מעניינים לגבי ההשפעה של הצמח על מערכת זו.
סימפטטי, פראסימפטטי ומה שביניהם
כאמור, הקופטיס הינו צמח פאראסימפטטי מובהק, אשר מפנה את משאבי הגוף להגברה של תהליכי העיכול. שתי מערכות אלו פועלות כמעכבות האחת של השנייה, בשיווי משקל המכונה נדנדה. כלומר כאשר האחת למעלה, השנייה למטה והפוך. על פי עיקרון זה, הגברת הפעילות הפארסימפטטית על ידי שימוש בקופטיס, משמעותה הפחתת הפעילות הסימפטטית. התוצאה המתקבלת הינה ירידה בהפרשת הורמוני סטרס כגון אדרנלין לסוגיו, הגברת זרימת הדם והגברת הפעילות העצבית במערכת העיכול, האטה בקצב הלב והנשימה. ההשפעה המורגשת של תהליך זה הינה ירידה בגירוי העצבי העודף, הרגעת תחושת סטרס, הרפיה של מתח וכיווצים בשרירים והשריית תחושת רוגע, כמו גם ירידה בלחץ הדם.
השפעה ישירה של החומרים הפעילים
סך החומרים הפעילים ובראשם, ברברין (Berberine), הראו במחקרים רבים פעילות אנטי דיכאונית כמו גם פעילות מגינה מפני מחלות ניווניות של מערכת העצבים. נבדקו שלושה מסלולי השפעה עיקריים.
1. עיכוב האנזים prolyloligopeptidase, אשר אחראי על פירוק והבניה של נוירופפטידים. חלבונים אלו נמצאו כקשורים להתפתחות מחלות כגון אוטיזם, סכיזופרניה, מאניה ודיכאון קליני[xli].
2. היקשרות לרצפטור מסוג SIGMA[xlii]–פעילות רצפטורים אלו עדיין תחת מחקר מעמיק, כיוון שטרם הובהרה ההשפעה של חומרים שונים על פעילותם. הפעלה של קולטני סיגמא מקושרת לתחושת האופריה ורוממות מצב הרוח כתוצא משימוש בסמים כגון, אמפטמינים וקוקאין. שפעול קולטנים אלו נמצא בשימוש תרופות אנטי דיכאוניות ממשפחת ה –SSRI כגון ציפרמיל.
3. עיכוב הפיך של אנזימי MAO[xliii]– החומרים הפעילים, , ג'טרויזין ( (jatrorrhizineו-קופטיסין (Coptisine), הדגימו פעילות מעכבת של אנזימי MAO, אנזימים אלו ממוקמים על גבול הממברנה של המיטוכונדריה. אנזימי MAO גורמים לפירוק המוליכים העצביים סרטונין ונוראדרנלין. עיכוב של אזימים אלו מאפשר העלאה של רמות דופמין וסרטונין במוח. רמות גבוהות של MAO במוח נמצאו כגורם משמעותי בהתפתחות דיכאון קליני. תרופות שונות לטיפול בדיכאון וחרדה מבוססות על מנגנון עיכוב פעולת אנזים זה.
סיכום
באטמוספירה ים תיכונית חמה ולחה עם טמפרמנט ישראלי טיפוסי, במציאות שבה מחלות מטאבוליות ומחלות דלקתיות הופכות נפוצות יותר ויותר, נראה כי צמח הקופטיס הוא צמח הבחירה. הוא בעל השפעה כלל מערכתית על מערכת חילוף החומרים והפחתת תהליכי דלקת, טרשת, סוכרת ונזקים חמצוניים. הערך המוסף שלו היא ההשפעה המרגיעה והסדטיבית על מערכת העצבים במקרים של עומס רגשי, סטרס מתמשך, עצבנות יתר ושלל התסמינים הנפשיים והפיזיים הנובעים ממצב מנטאלי לחוץ ועמוס ובראשם עלייה בלחץ הדם.
באופן טבעי , ניתן לשלבו בפורמולות לטיפול במצבי עודף, כאמור, אך באמצעות שילוב מושכל של צמחים מחזקים ותומכים ניתן למצות את השימוש בקופטיס גם במצבים מעורבים המשלבים חולשה וחוסר. דוגמא אחת אפשרית לשילוב הקופטיס במקרים מסוג זה היא שילובו עם שורש הליקוריץ, Gan Cao, (glycyrrhizasp) אשר משלב פעילות אנטי דלקתית משמעותית עם פעילות אדפטוגנית מחזקת, תוך תמיכה במערכת העיכול והספיגה, חיזוק צ'י ודם והרגעת הנפש. על מנת לאזן את הטעם המר של הקופטיס ניתן לבחור בגרסה היותר מתוקה Zhi Gan Cao, אותו שורש ליקוריץ אשר עובר טיגון עם דבש.
[ii]Birdsall TC, Kelly GS (1997)."Berberine: Therapeutic potential of an alkaloid found in severalmedicinal plants" (PDF). Alternative Medicine Reviews2 (2): 94–103. http://www.thorne.com/media/berberine.pdf.
[iii]Peter J. Gibbs and Kenneth R. Seddon. (April 2000). "Berberine". Alternative Medicine Review (London: British Library) 5 (2): 175–7. ISBN 0712306498.PMID 10767672
[iv]Fukuda K, Hibiya Y, Mutoh M, et al. Inhibition of activator protein 1 activity by berberine in human hepatoma cells. 1999;65:381-383Planta Med
[v]Huang CG, Chu ZL, Yang ZM.Effects of berberine on synthesis of platelet TXA2 and plasma PGI2 in rabbits. Chung Kuo Yao Li HsuehPao 1991;12:526-528
[vi]Kulkarni, Sk; Dhir, A (July 2009). "sigma-1receptors in major depression and anxiety". Expert review ofneurotherapeutics9 (7): 1021–34. doi:10.1586/ern.09.40. PMID 19589051
[vii]Kulkarni SK, Dhir A (June 2009). "Currentinvestigational drugs for major depression".Expert Opinion onInvestigational Drugs18 (6): 767–88. doi:10.1517/13543780902880850. PMID 19426122
[viii]Kulkarni SK, Dhir A (July 2008). "On themechanism of antidepressant-like action of berberine chloride".EuropeanJournal of Pharmacology589 (1–3): 163–72. doi:10.1016/j.ejphar.2008.05.043. PMID 18585703
[ix]Bhadra K, Kumar GS (January 2010). "Therapeuticpotential of nucleic acid-binding isoquinoline alkaloids: Binding aspects andimplications for drug design". Medicinal Research Reviews: n/a. doi:10.1002/med.20202. PMID 20077560
[x]Jia F., Zou G., Fan J., Yuan Z."Identification of palmatine as an inhibitor ofWest Nile virus" Archives of Virology 2010 155:8 (1325-1329)
[xi]^"Inhibition oftype A monoamine oxidase by coptisine in mouse brain." Ro JS, Lee SS, Lee KS, Lee MK
[xii]Arens, H; Fischer, H; Leyck, S; Römer, A; Ulbrich, B (1985). "Antiinflammatory Compounds from Plagiorhegmadubium CellCulture1". Plantamedica51 (1): 52–6. doi:10.1055/s-2007-969392. PMID 17340402.
[xiii]Moody, JO; Bloomfield, SF; Hylands, PJ (1995). "In-vitro evaluation of the antimicrobial activities of EnantiachloranthaOliv. Extractives".African journal of medicine and medical sciences24 (3): 269–73. PMID 8798963
[xiv]Jia F., Zou G., Fan J., Yuan Z.,"Identification of palmatine as an inhibitor of West Nile virus" Archives of Virology 2010 155:8 (1325-1329)
[xv]Jia F., Zou G., Fan J., Yuan Z.,"Identification of palmatine as an inhibitor of West Nile virus" Archives of Virology 2010 155:8 (1325-1329)
[xvi]Jia F., Zou G., Fan J., Yuan Z.,"Identification of palmatine as an inhibitor of West Nile virus" Archives of Virology 2010 155:8 (1325-1329)
[xvii]Lin XL, Lin N, Liu CF, Liu Y, Liang ZR, Wan R, Kong XY. Investigation of Coptischinensis on jaundice of glucose-6-phosphate dehydrogenase (G6PD) deficient neonates from Guigang, Guangxi province.ZhongguoZhong Yao ZaZhi. 2007 Dec;32(23):2543-6
[xviii]Yan D, Jin C, Xiao XH, Dong XP. Antimicrobial properties of berberines alkaloids in CoptischinensisFranch by
microcalorimetry. J BiochemBiophys Methods. 2008 Apr 24;70(6):845-9. Epub 2007 Aug 9.
[xix]Kaneda Y, Tanaka T, Saw T. Effects of berberine, a plant alkaloid, on the growth of anaerobic protozoa in axenic culture. Tokai J ExpClin
Med 1990;15:417-423.
[xx]Stermitz FR, Lorenz P, Tawara JN, Zenewicz LA, Lewis K (February 2000). "Synergy in a medicinal plant: antimicrobial action of berberine potentiated by 5'-methoxyhydnocarpin, a multidrug pump inhibitor". Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 97 (4): 1433–7. doi:10.1073/pnas.030540597. PMC 26451. PMID 10677479
[xxi]Zhe Jiang Zhong Yi ZaZhi (Zhejiang Journal of Chinese Medicine),
1964; 10:51
[xxii]Zhe Jiang Zhong Yi ZaZhi (Zhejiang Journal of Chinese Medicine),
1964; 10:51
[xxiii]Birdsall TC, Kelly GS (1997)."Berberine: Therapeutic potential of an alkaloid found in severalmedicinal plants" (PDF). Alternative Medicine Reviews2 (2): 94–103. http://www.thorne.com/media/berberine.pdf.
[xxiv]Yang, Q.; Singh, Mulkit; Yap, E. H.; Ng, G. C.; Xu, H. X.; Sim, K. Y. (1996), "In vitro response of Blastocystishominis against traditional Chinese medicine", Journal of Ethnopharmacology 55 (1): 35–42, doi:10.1016/S0378-8741(96)01471-7, PMID 9121165
[xxv]Zhang J, Zuo G, Bai Q, Wang Y, Yang R, Qiu J. Microarray expression profiling of Yersinia pestis in response to berberine. Planta Med. 2009 Mar;75(4):396-8. Epub 2008 Dec 3.
[xxvi]Yang LQ, Singh M, Yap EH, Ng GC, Xu HX, Sim KY. In vitro response of Blastocystishominis against traditional Chinese medicine.J Ethnopharmacol. 1996 Dec;55(1):35-42.
[xxvii]Li B, Shang JC, Zhou QX. Study of total alkaloids from RhizomaCoptisChinensis on experimental gastric ulcers. Chin J Integr Med. 2005 Sep;11(3):217-21.
[xxviii]Lu JS, Liu YQ, Li M, Li BS, Xu Y. Protective effects and its mechanisms of total alkaloids from rhizomaCoptis
chinensis on Helicobacter pylori LPS induced gastric lesion in rats. ZhongguoZhong Yao ZaZhi. 2007 Jul;32(13):1333-6.
[xxix]Zhou JY, Zhou SW, Zhang KB, et al. (June 2008). "Chronic effects of berberine on blood, liver glucolipid metabolism and liver PPARs expression in diabetic hyperlipidemic rats". Biological & Pharmaceutical Bulletin 31 (6): 1169–76. doi:10.1248/bpb.31.1169. PMID 18520050
[xxx]Zhou MX, Xu H, Chen KJ, et al. Effects of some active ingredients of Chinese drugs for activating blood circulation and detoxicating on blood lipids and atherosclerotic plaque inflammatory reaction in ApoE-gene knockout mice. ZhongguoZhong Xi Yi Jie He ZaZhi. 2008 Feb;28(2):126-30.
[xxxi]Holy EW, Akhmedov A, Lüscher TF, Tanner FC (February 2009). "Berberine, a natural lipid-lowering drug, exerts prothrombotic effects on vascular cells". Journal of Molecular and Cellular Cardiology 46 (2): 234–40. doi:10.1016/j.yjmcc.2008.10.011. PMID 19014947
[xxxii]Kong W, Wei J, Abidi P, et al. (December 2004). "Berberine is a novel cholesterol-lowering drug working through a unique mechanism distinct from statins". Nature Medicine 10 (12): 1344–51. doi:10.1038/nm1135. PMID 15531889
[xxxiii]Gu Y, Zhang Y, Shi X, et al. (May 2010). "Effect of traditional Chinese medicine berberine on type 2 diabetes based on comprehensive metabonomics".Talanta 81 (3): 766–72. doi:10.1016/j.talanta.2010.01.015. PMID 20298851
[xxxiv]Zhang H, Wei J, Xue R, et al. (September 2009). "Berberine lowers blood glucose in type 2 diabetes mellitus patients through increasing insulin receptor expression". Metabolism: Clinical and Experimental 59 (2): 285–92. doi:10.1016/j.metabol.2009.07.029. PMID 19800084.
[xxxv]Zhang Y, Li X, Zou D, et al. (July 2008). "Treatment of type 2 diabetes and dyslipidemia with the natural plant alkaloid berberine". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism 93 (7): 2559–65. doi:10.1210/jc.2007-2404. PMID 18397984
[xxxvi]Wu LY, Ma ZM, Fan XL, et al. (November 2009). "The anti-necrosis role of hypoxic preconditioning after acute anoxia ismediated by aldose reductase and sorbitol pathway in PC12 cells". Cell Stress&Chaperones15 (4): 387–94. doi:10.1007/s12192-009-0153-6. PMC 3082650.PMID 19902381.
[xxxvii]Lu SS, Yu YL, Zhu HJ, et al. (February 2009). "Berberine promotes glucagon-like peptide-1 (7-36) amide secretion in streptozotocin-induced diabetic rats". The Journal of Endocrinology 200 (2): 159–65. doi:10.1677/JOE-08-0419. PMID 18996945.
[xxxviii]Yin J, Zhang H, Ye J (June 2008). "Traditional chinese medicine in treatment of metabolic syndrome". Endocrine, Metabolic & Immune Disorders Drug Targets 8 (2): 99–111. doi:10.2174/187153008784534330. PMC 2467395.PMID 18537696.http://www.bentham-direct.org/pages/content.php?EMIDDT/2008/00000008/00000002/0005V.SGM.
[xxxix]Wang, Yan-Xiang; Wang, Yu-Ping; Zhang, Hao; Kong, Wei-Jia; Li, Ying-Hong; Liu, Fei; Gao, Rong-Mei; Liu, Ting et al. (November 2009). "Synthesis and biological evaluation of berberine analogues as novel up-regulators for both low-density-lipoprotein receptor and insulin receptor". Bioorganic & Medicinal Chemistry Letters 19
[xl]Nam C, Kim S, Sim Y, Chang I. Anti-acne effects of Oriental herb extracts: a novel screening method to select
anti-acne agents. Skin PharmacolAppl Skin Physiol. 2003 Mar-Apr;16(2):84-90.
[xli]Kulkarni, Sk; Dhir, A (July 2009). "sigma-1 receptors in major depression and anxiety". Expert review of neurotherapeutics 9 (7): 1021–34. doi:10.1586/ern.09.40. PMID 19589051
[xlii]Kulkarni SK, Dhir A (June 2009). "Current investigational drugs for major depression". Expert Opinion on Investigational Drugs 18 (6): 767–88. doi:10.1517/13543780902880850. PMID 19426122.
[xliii]Ling Dong Kong, Christopher H.K. Cheng, Ren Xiang Tan. Monoamine Oxidase Inhibitors from Rhizoma of Coptischinensis.Planta Med 2001; 67(1): 74-76.