צופית ארמן

בשנת 2000 למדתי רייקי בהודו,
שם התחילה דרכי לעולם הטיפול.
לאחר מכן הוסמכתי גם בארץ בשיטה.
במשך השנים המשכתי ללמוד עוד כלים ושיטות טיפוליות מתוך סקרנות אבל לא חשבתי שארצה לעסוק בזה.
עניין אותי להבין איך הגוף עובד,
מה קורה בפנים,מה מערכת היחסים
שלנו עם הסביבה והעולם.

בשנת 2003 למדתי שנה רכיבה טיפולית במכללה ההוליסטית בכרכור והשתלמתי בסטאז בחוות טיפוליות. זו הייתה הפעם הראשונה שמצאתי שילוב בין שני עולמות שריתקו אותי- תנועה ושיקום.

 אל עולם היוגה והתנועה המודעת הגעתי בשנת 2006 ,אחרי כמה שנים של רכיבה על סוסים ועבודה פיזית מאומצת, עם המון פציעות וכאבים, חוסר גמישות ,כאבי גב ובירכיים.
תנועת כפיפה פשוטה קדימה הייתה קשה לי והבנתי שאני חייבת לשנות את העבודה עם הגוף שלי ולמצוא דרך לאזן בין הרצון לפרוק אנרגיה ולהיות פעילה לבין גמישות ומודעות גופנית.
כך התאהבתי בשיטת האשטנגה יוגה שנתנה לי קודם מענה פיזי לכמות האנרגיה שהייתי רגילה להוציא ואחר כך חיבור אל רבדים עמוקים יותר של המיינד והנפש.

בדרך זו אנו מטפלים בשורש הבעיה ולא רק בסימפטום, משפרים את מערך התנועה הכולל בצורה מהירה ותוך הורדת כאב.

מטרת הלימודים של שיטת שיקום תנועתי, פאשיקום היה הרצון שלי להבין איך לשכלל את יכולות הגוף ואיך לשחרר פציעות שגררתי. בשנת 2012 עברתי לגור בגואה, הודו,בין הייתר כדי לתרגל יוגה בצורה מסורתית ומעמיקה אצל מורה מקומי שפגשתי שם. בגואה התחלתי לטפל  ופתחתי את הקליניקה מתוך ההבנה שהגיע הזמן לטפל גם באחרים ושזה מה שאני רוצה לעשות- ללמד אנשים להתחבר לגוף שלהם, להתמודד עם כאבים ולאפשר ריפוי.

כיום אני מלמדת תנועה מודעת בעמותת ע'מך לניצולי שואה, מטפלת בקליניקת "טיליה", ובמסגרות פרטיות וממשיכה ללמוד ולהתפתח אצל מורים שונים בארץ ובעולם.