קרה לך שהיה משהו, שרצית והתכוונת לעשות- ועד היום עוד לא זזת בשביל העניין הזה ולא הזזת אצבע ? ברור שקרה . ודווקא זה משהו שרצית לעשות באנרגיה טובה ובכוונה להיטיב, ומכל הלב – – –
למה זה כך ? מה קרה ? מה עצר ? והאם יש לנו נכונות -למרות כל ההסברים למה זה לא קרה – כן לתת תאריך יעד לתחילת ביצוע ?
אחרי שיצאנו לדרך, אנו כבר בתהליך ההגשמה, וכשנגיע למקום הבא, תהיה כבר תוצאה כזו או אחרת, ולרוב התוצאה לא תהיה בדיוק כמו שבתכניתנו הראשונית רצינו ליצור , אבל !- ויש יופי של אבל :
תמיד יציאה לדרך ההגשמה זו מתנת אהבה ובריאות לנו מעצמנו, שתאפשר המשך החיים ברווחה הנובעת מהידיעה, שלא משנה מה נהייתה התוצאה- אנו באמת ניסינו !
ותך כדי זה, למדנו על עצמנו משהו חדש, שלא ידענו קודם או שלא היינו מודעים לו. למשל, למדנו על רמת הצלילות של הראייה הפנימית שלנו את החזון שלנו, ועד כמה אנו רואים/ות אותו בצלילות בכל זמן ובכל מקום- גם בזמנים שהנסיבות משתנות.
תמיד נדע שבמקום להצטער על שלא העזנו, ושהחמצנו בגלל כניעה לחששות ופחדים ודחיינות, קמנו ועשינו מעשה סוף סוף , וצעד כזה קורה ברגע של צלילות מוחלטת ! .
כשאנו צלולים – "בראש צלול", "בדעה צלולה"- חווים בהירות ,רוגע וקלות. אם צריכים/ות לקלוט משהו- במצבנו הצלול יש לנו קליטה בהירה ומדויקת, ואם יש להגיע לתוצאות – במצב זה התוצאות שלנו משובחות. כשהפוך- אנו בבלבול והתוצאות מבולבלות.
כאשר מים צלולים ניתן לראות אפילו כשאנו מחוץ למים מה בם, ואין צורך בציוד-צלילה.
כשאנו צלולים אנו יכולים/ות לראות מה בנו בבהירות מוחלטת וכנות עצמית שאין בה מקום לספק. הכל ברור.
ומה עם הצל ? הצלילות מכילה את הצל ורואה בו חלק מהכוליות השלמה, וכך זמני התעצבנות או חרדה למשל במהלך התהליך להגשמה – מתקצרים ומתמעטים, וכשיגיעו עוד- תגובתנו תהיה שונה, כי כבר יהיה לנו הניסיון המצטבר, והידיעה שגם זה – עובר..
כשקשה לנו להתבטא וכשאנו חושבים/ות על עצמנו כלא-צלולים/ות וכמוגבלי/ות הגשמה עצמית- הנשימה נעשית לחוצה, שטחית, רדודה, כמעט בלתי נשמעת ומורגשת, אנו כמעט נחנקים.
כשקשה לנו אנו לא זוכרים/ות להיות בהתבוננות צלולה על המתרחש ולהגיד לעצמנו לנשום חופשי ומשוחרר. זה מה שקורה בזמנים שה"כפתורים" הפרטיים שלנו נלחצים בדרך בה אנו הולכים/ות, ואנו פוגשים/ות טריגרים מאתגרים.
וכן, יש קשר בין נשימה והגשמה עצמית. כשהנשימה משתחררת- משתחררים הביטוי העצמי והיצירתיות ונעשים שוטפים יותר. עומסים רגשיים, מחשבתיים, אנרגטיים ופיזיים ועומסי זיכרונות "כבדים"- עוזבים בעזרת הנשימה את מערכותינו השונות ואנו חווים/ות הקלה משמעותית, רגיעה ומנוחה פנימית , אז נהיה לנו קל וספונטני יותר ליצור, להגשים, ולבטא כמו שאנו רוצים/ות – בפעולה ללא מאמץ, בתנועה מתוך סקרנות, ובתשוקה !
ריברסינג- (לידה מחדש) שיטת הנשימה המודעת היא הילינג הפועל בעוצמה בכל הרמות, משחרר חסימות, מאזן ומרפא בזמן קצר יחסית, ומאפשר במהלך התהליך חיבור עמוק לחלקים הגבוהים בנו.
תהליך הריפוי המתרחש בסשן הינו ריפוי עצמי, ולכן עוצמתי ביותר, חוויתי ויעיל ומאפשר גם שחרור טראומות, פחדים ומעצורים שצברנו מרגע לידתנו ולאורך חיינו, בזמן שמקצבי ועומקי הנשימה המשתנים במהלך התרגול מאפשרים שינוי מצב גלי המוח מתדרים "לחוצים"- גמא ודלתא , לתדרי אלפא ותטא המזוהים עם מצבי רוגע, שחרור, טראנס ומדיטציה עמוקה, יצירתיות ומנוחה.
הטכניקה מבוססת על שיטות נשימה עתיקות יומין ששימשו לריפוי, טיהור והתקדשות רוחנית.
כל תרגול מסתיים במנוחה עמוקה מעבר לגבולות הזמן והמקום.
הקערות הטיבטיות הן ממשפחת הפעמונים. צלילן טהור וצלול- ואיכותו נובעת ממרכיבי סגסוגת המתכות מהן עשויה כל קערה, ומהמנגן/ת בה.
מקור הקערות בטיבט. צליליהן מביאים לרוגע, שחרור מחשבות, הרפיה עמוקה , איזון ואף מצב טראנס. הקערות מפיקות צליל מרכזי ומעליו עוד כמה צלילים עיליים=אוברטונים.
תדרי הקול המהדהדים מהקערות בזמן שמונחות על גוף האדם או מנוגנות לידו מחלחלים אל הגוף הפיזי ורוטטים בתוכו, בעצמות ובדם, עוברים דרך הנוזלים בגוף- הגוף מורכב מ-70% מים- ומתפשטים אל הגופים האנרגטיים המעודנים שמסביב לגוף הפיזי. ההדהוד פועל להבאת מצבי גודש וחסר לכדי איזון, עד לתחושת מרגוע עמוקה.
הקערות מובילות את המנגן/מטפל בזמן שמתמסר לנתינה באמצעותן.
ניתן להשתמש בקערה אחת, שתי קערות ויותר. דרך העבודה של ההילר/ית אינטואיטיבית או בהתאם לתיאוריות ותפיסות שונות לגבי אופן השימוש בקערות.
בקערות משתמשים בעבודה רוחנית ומדיטציות, במוסדות שיקום למטרות טיפוליות, במוסדות חינוך ועוד. בסדנה זו משולבות הקערות בעת תרגול ריברסינג. שתי הדרכים הנפלאות עובדות מצוין ביחד.
יוצרת ומנחת הסדנה מיכל ברז"ל כהן, ריברסרית ומנחה ותיקה. ניסיון 37 שנים, מחלוצי/ות הריברסינג בארץ ובעולם, מוסמכת הארגון הבריטי לריברסינג BRS והוכרה כריברסרית בינלאומית ע"י מייסד השיטה מר לאונרד אור בשנות ה-80. BA בוגרת "בצלאל", במיקוד פסיכודינמיקה של יצירתיות.
מיכל מלווה בצוות סייעים/ות מקצועי. להתראות בשמחה !