הנטייה היא לברוח כאשר קופצות לראשנו מחשבות מטרידות או מצב רוח לא נעים להרגשתנו, אך הניקיון האמתי יכול להתבצע רק כאשר נסכים להישאר עם אותן מחשבות ורגשות, גם אם רק לכמה דקות.
כמו בבית גם בנפשנו יש פינות שאנחנו שוכחים לנקות או פינות שכבר כל כך התלכלכו שפשוט אין לנו כוח לגשת אליהם. אך הלכלוך שם רק הולך ומצטבר וככל שאנו מנסים להדחיק אותו יותר כך הוא מתגבש ומקשה על ניקויו בעתיד. הלוואי ויכולנו לא לגעת בו לעולם אך הוא אינו מנקה את עצמו אף פעם רק מקשה ומציק ככל שהזמן עובר. כמו שבפסח אנחנו מנקים באופן יסודי את כל פינות ביתנו וארונותינו הסגורים שבהם הכי קל לא להסתכל במשך השנה, כך גם מומלץ לנקות את פינות נפשנו וחדרי ליבנו, אותם "לכלוכים" אשר מהמפגש איתם נמנענו.
הדרך לנקות את נפשנו היא לא לברוח כפי שנהוג לחשוב אלא ההיפך לשהות שם עם התכנים המעיקים ולפרק אותם לאט. כמו שנעבוד על לכלוך עיקש עם סמרטוט, סקוטש וכל מה שנצטרך על מנת להסירו, נדע כי מה שבטוח לא יעזור יהיה לסגור את הדלת, להדליק את הטלוויזיה על מנת להסיח את הדעת ולשכוח שיש שם לכלוך או לצעוק עליו שיסתלק. כך זה גם חסר טעם כאשר משהו מטריד אותנו לרוץ לפייסבוק, טלוויזיה, חברים או פשוט לבקר את עצמנו, לדרוש מאותה מחשבה או רגש להפסיק להציק לנו. איננו יכולים לשכוח את מחשבותינו או רגשותינו. אם כך מה עושים?
מביאים לרגש זה את תשומת ליבנו, אם אנחנו מוטרדים, לא שקטים, לא שמחים או מרוצים במקום לנסות לשנות מצב זה הכי מהר שאפשר אנחנו עוצרים ושואלים: מה קורה פה עכשיו? מה אני מרגיש? ומנסים להתכנס בתוך עצמנו לבירור, איזושהי שיחת נפש ביני לבין עצמי כשם שחבר יבוא לא רגוע או ילדכם תנסו לברר למה? מה קרה? מה הוא מרגיש? ככה גם עם עצמכם תהיו החברים וההורים של עצמכם. תנסו להבין מה מפר את שלוותכם, זה לא סתם ואם יש מישהו שיודע את התשובה לכך זה אתם. כל שעליכם לעשות זה להסכים להיות שם, להקשיב באמת, באהבה ובסבלנות אין קץ. התשובות ימהרו לבוא, תנסו לזקק אותם לרגש, מילה שהיא רגש בלי להתייפייף, לעקוף, להיות "בסדר" כל הזמן מה באמת אתם מרגישים? אתם מפחדים? עצובים? בודדים? כואבים? פגועים? לא אוהבים את עצמכם? לא מרגישים אהובים? אל תפחדו ליפול יש בכם את היכולת לקום חזקים יותר, טובים יותר, שלמים יותר תאמינו בכך. מה שזה לא יהיה תסכימו להכיר בזה, זה שלב מאוד חשוב בניקיון כי הרי אם לא נדע שיש בכלל לכלוך כיצד ננקה אותו?
ברגע שהודיתם בזה פשוט תישארו שם עם עצמכם, אל תשנו נושא, אל תבקרו, אל תנסו לשנות את עצמכם פשוט תקראו לאותו רגש בשמו ותהיו אתו בתחושה שזה בסדר שהוא שם, תנו לו לגיטימציה ופשוט תהיו אתו. עצרו לרגע ותגידו לעצמכם "אני איתך", תנו לרגש לעלות ואמרו לו שזה בסדר שהוא שם, שזה לגיטימי ופשוט תהיו אתו. לפתע תגלו איך ברגע שהוא יוצא הוא כבר לא בתוככם, מתמוסס. בתום הסערה פתאום מתבהרים העננים ושמש מציצה יש שקט נפשי ואין כבר פחד ורעש שנועדו להסיח את דעתכם מאותו רגש, אתם לא זקוקים להם יותר, מטרתם הייתה להגן עליכם מפניו כל עוד הוא לא היה במודע אך עכשיו שהוא כבר במודעות שלכם והוא קיבל ביטוי אין צורך להסתיר אותו יותר. כך בעצם מנקים רגשות, מזיזים את הרהיט שתחתיו אתם יודעים שמסתתר לכלוך ענק ומפחיד שאתם כבר הרבה זמן נמנעים מלראות, מסתכלים עליו ואומרים: "לכלוך אני רואה אותך" ואז לאט ובסבלנות מפרקים אותו ומקדישים לו את הזמן עד שהוא נעלם.
אחר כך כשמסיימים איזה כיף שהכול נקי ושקט, שווה את המאמץ,
פסח שמח.
מאת שרון שלהב, פסיכותרפיסטית הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה