חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
טיפולי אנרגיה
רפלקסולוגיה
רפואה סינית
פסיכותרפיה ואימון
נטורופתיה ותזונה
טיפולי מגע וגוף
הריון ולידה
מרפאת כאב אלטרנטיבית
טיפול בכאב
אבחון גלובלי

נוגדי חמצון ודלקות מפרקים

טיליה מרכז לרפואה משלימה.

דלקת מפרקים היא בעיה די שכיחה באוכלוסיה כיום הפוגעת לרוב באוכלוסיה המבוגרת יותר. הדלקת יכולה לפגוע בברכיים, במרפקים, בסחוסי האצבעות ובעמוד השדרה.

שני הסוגים הנפוצים ביותר של דלקות מפרקים הם דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis), אשר גורמת להרס של הסחוס כתוצאה משימוש יתר או חבלה על פי הרפואה הקונבנציונאלית, ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), מחלה אוטואימונית – כשמערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו. בשני הסוגים של דלקות המפרקים הרפואה הקונבנציונאלית  מטפלת לרוב בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת (NSAID's), לדוגמא אספירין, איבופרופן ונפרוקסן על מנת להקל על הכאבים הנובעים מהדלקת. תרופות אלו מדכאות את המנגנון הדלקתי הפעיל בתסמונת על ידי עיכוב פרוסטגלנדינים "רעים" כמו ה-COX2, אך יחד עם זאת הם מעכבים גם את הפרוסטגלנידים ה"טובים"  (COX-1) אשר תפקידם לשמור על ציפוי תקין של הקיבה. וכאן  נוצרת הבעייתיות של המצב כי כאשר נוטלים תרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת יתר על המידה נוצר סיכוי גבוה ליצירת כיב פפטי בקיבה או במעיים. בנוסף, ישנם מטופלים אשר לוקים בדלקת מפרקים כלשהי אשר תרופות אלו כמעט ולא עוזרות להם כלל והם לא יודעים מה לעשות.

כיום נוצרת מודעות גבוהה יותר לצריכה קבועה של נוגדי חמצון למיניהם כטיפול בדלקת מפרקים.

מה הם נוגדי החמצון ?

כדי להבין מה הם המולקולות הנקראות "נוגדי חמצון" צריך קודם להבין את המושג "רדיקלים חופשיים". רדיקלים חופשיים הם חלקיקים או מולקולות אשר חסר להם אלקטרון במעטפת והן "מחפשות" כל מולקולה שהיא להיצמד אליה ו"לקחת" ממנה את האלקטרון שלה, על מנת להיות יציבה כימית. מה שנוצר, נקרא בשפה מקצועית "תהליך חמצון" או בשם אחר – הרס. להמחשה פשוטה, אם לחתוך תפוח לשתיים ולהשאיר אותו בחוץ זמן מה יהיה אפשר לראות איך שהוא הופך להיות יותר ויותר חום עד שהוא נרקב. זה מה שנקרא תהליך חמצון וזה מה שקורה לאיברים ולתאים בגופינו כאשר נוצר נזק חמצוני על ידי רדיקלים חופשיים. רופאים מצאו שיעור גבוה של רדיקלים חופשים אצל לוקים בדלקות מפרקים. המנגנון הדלקתי של מערכת החיסון עצמה גורמת ליצירה של רדיקלים חופשיים הגורמים לעוד יותר הרס חמצוני של הסחוס או המפרק.                     נוגדי חמצון הן מולקולות אשר יש להן אלקטרון אחד עודף אשר אותו הן יכולות לתרום לרדיקל החופשי ובכך לנטרל אותו. זה כנראה לא משהו חדש ששמעתם אליו, כולם מדברים על חשיבות של נוגדי החמצון. עכשיו זה גם מאושש על ידי מחקרים כי טיפול בנוגדי חמצון יעיל בטיפול והורדה של דלקתיות וכאב בעת דלקת מפרקים.

ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E, סלניום ואבץ הם נוגדי החמצון השכיחים וה"סטנדרטיים", אם אפשר לומר. למרות שיש האומרים שאפשר להסתפק בנוגדי חמצון הבאים אלינו מהמזונות שלנו, לרוב זה לא מספיק וצריך לשלב גם מקורות מיוחדים כמו תוספי מזון ומיצים ושייקים ירוקים עם מזונות-על למיניהם.

כמה אנטי-אוקסידנטים (נגדי חמצון) חזקים במיוחד:

כורכום– אותו כולם מכירים כתבלין הלקוח מהמטבח ההודי אשר נותן את צבעו הצהבהב-כתום לתבשילים. כיום גם הרבה אנשים יודעים עליו בתור נוגד דלקת חזק המטפל בבעיות שונות כגון: דלקות מפרקים, מחלות דלקתיות של המעיים ומחלות דלקתיות נוספות. התכונות הבריאותיות של הכורכום נובאות מקבוצות חומרים הנקראים כורכורמינואידים. תרכובות אלו הם הנוגדי החמצון אשר מגינות על הגוף (והמפרקים) מפני הנזק החמצוני. כורכומינואידים נחשבים לנוגדי חמצון חזקים מאוד ויש להם השפעה חזקה פי 5 מנוגדי חמצון וויטמינים.

אסטאקסנטין–אסטקסנטין הוא פיגמנט בצבע אדום, ממשפחת הקרטנואידים (כמו הבטא-קרוטן – הפיגמנט הכתום בגזר) הנמצא בחלק מפירות הים, כמו הלובסטר והסלמון אשר נותן להם את צבעם האדמדם-ורוד. כמו כן, אסטקסנטין נמצא גם באצת ההמטוקוקוס (אצה אדומה). אסטקסנטין הוא נוגד חמצון חזק במיוחד אשר יכול להיכנס לכל תא בגוף היותו מולקולה ליפופילית (מסיסה בשומן) והידרופילית (מסיסה במים) כולל תאי המוח, רשתית של העין ושאר אברי הגוף כולל מפרקים. הוא נחשב לאחד נוגדי החמצון הכי חזקים שיש והוא נחשב למענה יעיל מאוד לשלל בעיות גופניות כמו: טרשת עורקים, רטינופתיה, גלאוקומה, מגן על העור מפני קרני השמש והופך אותו לצעיר יותר, להורדה של כולסטרול, יעיל בדמנציה ומחלות ניווניות של מערכת העצבים וכמובן יעיל בטיפול בדלקות מפרקים כמו הדלקת מפרקים השגרונית ודלקת מפרקים הניוונית.

שמנים אתריים– שמנים אתריים, אותם השמנים שמתמשים בהם בארומתרפיה, הם שמנים המופקים מצמחים שונים, מחלקי צמח עשירים במיוחד בנוזל זה. שמנים אתריים הם התמצית או אם אפשר לומר ממש הדם של הצמח. בעזרתם הצמח מגן על עצמו מפני הקרינה של השמש ומפני פולשים, וירוסים, חיידקים, פטריות וחרקים שונים. שמנים אתריים יעילים מבחינה טיפולית פי 50-70 מצמחי מרפא מיובשים והם עשירים מאוד בחמצן ונוגדי חמצון. עכשיו אני יציג כמה שמנים אתריים אשר חזקים במיוחד בטיפול נגד דלקות מפרקים ובנטרול רדיקלים חופשיים.

שמן ציפורן– הוא מוכר לנו מאוד מהמטבח כתבלין. אך מה שאולי לא כל אחד יודע זה שהשמן האתרי של ציפורן הוא ממש אחד הענקים בקטילת רדיקלים חופשיים מבין שאר נוגדי החמצון.בטבלת ORAC  אשר מודדת את רמת היחסות של הנוגדי החמצון, שמן ציפורן מגיע ל10 מיליון ! כשה שאר נוגדי החמצון מגיעים במקרה הטוב לכמה מאות אלפים. כמו כן, הוא גם משכך כאבים ונוגד דלקת חזק במיוחד. על מנת להשתמש בשמן, יש לערבב כמה טיפות בודדות (2-3) על פקק של שמן נשא (שמן זרעי ענבים, שמן שקדים וכו'), לאחר מכן יש למרוח את השמן ישירות על המפרק הפגוע בתנועות עיסוי במשך 3-5 דקות. יש לחזור על הפעולה פעמיים-שלושה ביום.

שמן התימוס –זהו שמן אתרי המופק מצמח המרפא והתבלין – טימין. שמן התימוס עומד במקום השני בטבלת ה-ORACאחרי שמן ציפורן, לכן גם הוא נחשב לנוגד חמצון חזק במיוחד לטיפול בדלקות מפרקים. ההנחיות לשימוש בשמן התימוס הם זהות להנחיות כמו של שמן הציפורן.

אז אם אתם עייפים ומיואשים מנטילת תרופות קונבנציונאליות, עם כל תופעות הלוואי, ואתם חושבים שכבר שום דבר לא יכול לעזור לכם, תנו צ'אנס לנוגדי חמצון ותדעו שתמיד ניתן למצוא פתרון לבעיה. פשוט צריך לדעת איפה לחפש, ואף פעם לא להתאייש.

נכתב ע"י שמעון פצ'נקין

גלילה לראש העמוד