מחלת קרוהן השפעותיה על הנפש ודרכי טיפול

מחלת הקרוהן – מהי?

קרוהן (Crohn's disease) היא מחלת חיסון עצמי המתבטאת במערכת העיכול. הגורם לקרוהן אינו ידוע . המחלה עלולה להתפרץ בכל חלק של מערכת העיכול מן הפה ועד לפי הטבעת, אך ברוב המקרים היא מתפרצת במעיים. מעורבות של הקיבה או הושט נדירה ביותר. הקרוהן היא מחלה דלקתית כרונית אשר  יכולה לערב את כל שכבות דופן המעי ולכן יכולה ליצור הצירויות של המעי ולחדור לאיברים סמוכים כמו למשל, לגרום לאבצסים ופיסטולות  באזור פי הטבעת ,  כאבי פרקים, דלקות עיניים, פריחה או נגעים בעור.

אבחון המחלה:  במידה ועולה חשד למחלת קרוהן יבוצע בירור משולב הכולל :  הערכה רפואית מלאה, בדיקות מעבדה (ספירת דם, מדדי דלקת, הערכה של מצב הספיגה, ויטמינים ועוד). בהמשך המטופל יופנה לביצוע בדיקת המעי הגס – קולונוסקופיה עם ניסיון צנתור של המעי הדק הסופי – אילאוסקופיה. לרוב יופנה המטופל גם לבדיקת הדמיה של מערכת העיכול, בדיקה מכוונות להדמיה של המעי הדק (צלום מעי דק, CT אתנוגרפיה, קפסולה למעי הדק וכ'ו…).

האם קיים גורם נפשי למחלה?

קיימות תיאוריות שונות המדגישות את הקשר גוף-נפש. תיאוריות אלו לא הוכחו מעולם יחד עם זאת חוקרים נוטים לחשוב כיום שלגורמים הנפשיים יש אולי תרומה בהתלקחות המחלה. יש האומרים כי סביב מערכת העיכול  והמעיים יש מערכת עצבים עצמאית כמעט לחלוטין, השולטת במעי, מגיבה לשינויים שחלים בו ומפעילה אותו, במקביל למערכת העצבים המרכזית במח. מערכת זו משתמשת באותם חומרים (הורמונים) שמשתמש בהם המוח הראשי, אבל עושה בהם שימושים אחרים, ולעיתים הפוכים. לכן – מחלות של דרכי העיכול נגרמות מבעיות פיזיולוגיות, לא פסיכולוגיות, אבל בגלל אופן הפעולה הדומה של "שני המוחות" – יש להן תסמינים נפשיים (הנשלטים מהמוח הראשי) ולהיפך – לבעיות נפשיות (שמקורן במוח) ובעיות אחרות בתפקוד המוח והמערכת ההורמונאלית – יש סימפטומים עיכוליים. למשל,  ההורמון סרוטונין. הורמון זה כנראה מיוצר במערכת העיכול, מפעיל אותה, מועבר ממנה למוח ואחר כך מתפרק או מפונה מהגוף. דיכאון מאופיין (או נגרם) במחסור בסרוטונין במוח. סרוטונין עוזר ליצירת מצב רוח טוב. לחולי דיכאון נותנים לעיתים כדורי סרוטונין. אבל כאמור – סרוטונין הוא אחד החומרים המפעילים את מערכת העיכול. דוגמה נוספת לקשר הנפשי למחלה היא חומר שנוצר כתוצאה ממצבי סטרס קיצוניים  יצורו של הורמון זה במצבי סטרס נועד לאפשר לאדם להתגבר על החרדה ולקבל החלטה מהירה. מנגד – עודף ממנו פוגע ברירית המעי ומרכך אותה, והופך אותה לפגיעה וחלשה יותר. כלומר, הועלתה ההשערה שמחלות מסוימות של המעי הן תוצאה של סטרס מתמשך או קיצוני, בגיל הילדות ובכלל. עודף בהורמון זה הוא אחד הסימפטומים או הגורמים של הפרעת קשב וריכוז. כך, שמחלות מסוימות של המעיים הן אולי סוג של הפרעת קשב וריכוז של אותו מוח של מערכת העיכול. המשמעות של כל האמור לעיל היא שנטען שלכל מחלה של מערכת העיכול יש סיבה פיזיולוגית, הורמונאלית או אחרת: לפעמים הסיבה הזו קשורה במצב של המוח והנפש שנגרם מבעיה במערכת העצבים המרכזית, ולפעמים דווקא להיפך – הבעיה ב"מוח של המעי" ובמערכת העצבים של המעי (הגורמת להפרעות עיכול), היא זו שיוצרת את הבעיה במוח הראשי ובנפש.

אז מה עושים?

תמיכה פסיכולוגית

מחלת קרוהן היא מחלה כרונית. מאפייניה מחייבים שינוי הרגלים , בנייה מחודשת של אורח חיים , טיפול בדימוי עצמי , תחושה של תלות ולעיתים אף מבוכה ובושה . לכן, חולי  קרוהן  מופנים לאחר אבחונם לפסיכולוג או לטיפול נפשי. קיימים טיפולי פסיכולוגיה שונים, כיום עולם הרפואה המשלימה מציע את הפסיכותרפיה ההוליסטית, בליבת התפיסה של  שיטה זו עומד  האדם כ- שלם. בטיפול מתקיימים יחסי גומלין בין:  גוף-נפש-רוח.  פסיכותרפיה הוליסטית משלבת  מודל פסיכולוגי הכולל התערבויות ורבליות ואמוציונאליות עם התערבות של המישור האנרגטי , הגופני, הנפשי והרוחני גם יחד. טכניקות הטיפול הן : הרפיה (גורם חשוב להפחתת הסטרס אשר יכול להחמיר את מחלת הקרוהן), הילינג, מדיטציה ודמיון מודרך, נשימה, טיפולי מגע.

תמיכה משפחתית חברתית – חשוב לציין כי תמיכה משפחתית וחברתית חשובה מאוד להצלחת שיפור חיי היום יום של המטופל. מטופלים שמצליחים להתגבר על המבוכה הבושה והסטיגמה ומגייסים תמיכה חברתית מדווחים על שיפור ביכולתם להתמודד ועל הפחתת רמות הדחק ושיפור באיכות חייהם.

רפואה משלימה

שילובן של שיטות ריפוי משלימות במשטר הטיפול הקונבנציונאלי, יכול לעזור בהקטנת המינון של התרופות הכימיות אותן נוטלים המטופלים עד למינימום ההכרחי ובהפחתת הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בטיפול התרופתי, כך לדוגמא רפלקסולוגיה ותזונה נטורופתית מותאמת יכולים להקל משמעותית על מערכת העיכול והפחתת הדלקתיות במעי.

מחקרים רבים מעידים על קשר הדוק בין בריאות הגוף- לבין בריאות הנפש. קשר זה הוא דו כיווני כך שהמצב הנפשי מושפע מהמצב הגופני ולהיפך. במילים אחרות מצוקה פסיכולוגית עלולה להתבטא בתגובות גופניות כגון: כאב ראש או חולשה ומצד שני אם גופך חלש או אם אתה סובל מכאבים כרוניים סביר להניח שהדבר משפיע על מצבך הנפשי. שכיח שהמחלות מופיעות או מתלקחות בהקשר למשבר נפשי אף שהציעו שלחולים במחלות המעי הדלקתיות אישיות שונה מהאוכלוסייה הכללית. אישיות שאולי גורמת להם להיות חשופים יותר למתחים ולכן לחלות במחלות המעי הדלקתיות. חוקרים נוטים לחשוב כיום שלגורמים הנפשיים יש אולי תרומה בהתלקחות המחלה . תרומת הגורמים הנפשיים אינה שונה מתרומתם להתלקחות מחלות אחרות מאידך גיסא למחלות כרוניות כמו למחלת הקרוהן השפעה מצטברת על נפש החולה שעלולה להביאו לרוגז ניכר, חרדה ולעיתים אף לדיכאון בגלל מצבו הירוד ובגלל הפגיעה באיכות החיים.

מכיוון שקרוהן היא מחלה כרונית אדם החולה בה  נדרש לעיתים להתמודדות שיש כאלה המשווים אותה לתהליך התמודדות עם מוות של אדם קרוב או אובדן קשה , אובדן שליטה בחיים . מדובר לעיתים בהלם רציני משנה חיים שכרוך במקרים רבים במעבר דרך כל השלבים הקלאסיים המוכרים של התאבלות: הכחשה , כעס, או תחושת אשמה התמקחות או דיאלוג פנימי דיכאון ,חרדה  השלמה, קבלה והתארגנות מחודשת. חולי קרוהן בעיקר צעירים אך לא רק,  עלולים לסבול לעיתים מבעיות ספציפיות בדימוי הגוף שנגרמות מהשמנה או הרזיה עקב המחלה צלקות מניתוחים פצעונים בגלל סטרואידים ועוד. הם גם עלולים לסבול מהפרעות אכילה הנגרמות מהחשש מאכילה עקב תוצאותיה , כאבי בטן למשל או מחוסר תיאבון קיצוני בגלל המחלה .

 אורח החיים של חולה הקרוהן משתנה מקצה לקצה. המחלה מצריכה מהחולה לעצב מחדש את סגנון חייו ולערוך שינויים ההתמודדות הופכת להיום יום יומית. שינויים אלה משפיעים על הסובבים את החולה , בני זוג, ילדים, שותפים לעבודה. פחד שמא שהאדם לא יצליח להתאפק עלולים לגרום לבושה או מבוכה מול אנשים קרובים וכתוצאה מכך, אדם הסובל ממחלת קרוהן עלול להימנע מלשתף ומלחפש תמיכה חברתית ולסבול מבדידות.

קרוהן גורמת  לדאגות רבות בקרב החולים חלק מהדאגות עוסקות בתפקוד היום יומי כך למשל, חולים רבים מתכננים טיולים או את זמני הארוחה לפי הנגישות לשירותים חוששים מרעשים וריחות של פעילות המעיים ומכך שאולי לא יוכלו להתאפק.

דאגות נוספות הנפוצות בקרב הסובלים ממחלת קרוהן עוסקות בהגבלות והשפעות של המחלה על תחומי החיים שונים. החל מזוגיות וחיי מין , אצל גברים שעברו ניתוח תיתכן פגיעה עצבית במערכת המין , דרך  תפקוד תעסוקתי וכלה בספורט ופעילויות פנאי . רבים מהחולים מודאגים גם מתופעות לוואי של התרופות או הסטומה. קיים הבדל בין נשים וגברים בנושאים המעסיקים אותם. נשים החולות במחלת מעי דלקתית מוטרדות יותר מנושאים הקשורים לתדמית הגוף תפישה עצמית ומשיכה פיזית גברים לעומתם עסוקים יותר בנושאים כגון: מימוש עצמי דאגות כלכליות או תחושת היותם נטל על המשפחה.

לכן, השורה התחתונה היא אל תחששו לשתף, להישאר לבד בכאב יכול להביא עמו בדידות גדולה ולתרום לסטרס שבחייכם אשר יכול להחמיר אף את המחלה, פנו לקבל עזרה פיזית ונפשית כאחד.

מאמר שנכתב ע"י שרון שלהב