טיפולי אנרגיה
רפלקסולוגיה
רפואה סינית
פסיכותרפיה ואימון
נטורופתיה ותזונה
טיפולי מגע וגוף
הריון ולידה
מרפאת כאב אלטרנטיבית
טיפול בכאב
אבחון גלובלי

יוגה,מוח ומה שבניהם

מאת: דודו רווח, מורה ליוגה ומטפל גוף נפש. מעביר שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה בכל יום רביעי בערב.

דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב
דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב

מאמר זה מתבסס על מבחר מאמרים מקצועיים,ידע אישי וסיפורי מקרה.

"אצל רוב התלמידים תבונת הראש חזקה מאוד, אבל הגוף לא מגיב על רצון המוח. בדרך כלל המוח שלהם פועל כסובייקט, אבל עליכם ללמוד להשתמש במוח כאובייקט ובגוף כסובייקט. זהו השיעור הראשון שהיוגה מלמדת. כשלומדים את זה, השפעת היוגה מהירה מאוד.

יי…תכן שקשה יותר לאנשים שנחשבים אינטליגנטים להתייחס לגוף כאל סובייקט, משום שהם חיים בתוך ראשם. היוגי יודע שמוחו משתרע מכף רגלו ועד ראשו. אדם שכלתני חושב שהמוח מצוי רק בראש ולא בשום מקום אחר: תבונתו אינה יכולה להתפשט מעבר למוח כדי לאכלס את שאר הגוף. אבל היוגי אומר: 'פזרו את האנרגיה מהמוח לחלקי הגוף האחרים כך שהגוף והמוח יעבדו בתיאום והאנרגיה תתאזן בין שניהם'. זוהי תחילתו של תהליך הריפוי, מכיוון ששחרור המתח מהמוח מביא רגיעה לעצבים."

. (אובייקט -אדם או דבר שאליו מכוונת פעולה או הרגשה; מושא

סובייקט -אישיות חושבת, מכירה ופועלת המודעת לעצמה; בעל תודעה.)

(ב.ק.ס איינגאר/עץ היוגה)

המוח האנושי הוא האיבר הכי סבוך ומורכב בגופינו וכנראה גם בכל עולם החי.

למרות כל המחקרים שנעשו עליו-עדיין רב הנסתר על הגלוי.

האיבר המוזר והמסתורי הזה הוא שאפשר לנו לפתח שפה, תרבות ומערכות חברתיות, ובסופו של דבר אפילו לשלוט על כדור הארץ. חוקרים ורופאים רבים מנסים כבר שנים לפענח את המסתורין של המוח, ולמרות כל שנות המחקר בנושא, האנושות יודעת מעט מאוד על האופן בו המוח עובד, מדוע הוא בנוי איך שהוא בנוי ו ומה גורם למוח של בני האדם, להיות מיוחד ושונה מכל שאר המוחות של בעלי החיים.המוח שולט על כל תפקודי הגוף.הוא מקבל מידע ממקורות שונים,מתאם ומווסת תפקודים בין הפנים לחוץ,יש בו מאגר זיכרונות,מרכז החשיבה הרגשית וההרגשה השכלית,אחראי על הרצון,מצבי רוח והתחושות כולן:צחוק,הנאה,עליזות,דמע,כאב וחרדה.

התמסורת במערכת העצבים במרכזית-המוח-מועברת בשתי דרכים:

דרך חשמלית-אופיינית למוח,בין תאי עצב לתאי עצב

דרך כימית-על-ידי נוירוטרנסמיטרים, שמופרשים למרווח הסינופטי.

יש מגוון של נוירוטרנסמיטרים שמופרשים במוח,במאמר זה הביא הסבר קצר על העיקריים שבהם:

סרוטונין- קשור לדפוסי התנהגות-מרגיע עצבנות ותוקפנות,נוגד מתח וחרדה,משפר מצב רוח,מקטין תחושת כאב ורעב,מדכא תאבון,מפקח על הפרשת פרולקטין (הורמון האחראי להפרשת חלב אם),מווסת ומוריד טמפרטורת גוף ולחץ דם,עוזר למערכת העיכול ועוד.

נוראדרנלין- דומה מאוד להורמון אדרנלין שמופרש מליבת בלוטת יותרת הכליה במצבי לחץ.משפיע על חיות וחיוניות,חיוני במצבי סטרס.קשור לוויסות לחץ הדם,מגביר תאבון,מעלה חום גוף ולחץ דם.

הנוראדרנלין אנטגוניסט לסרוטונין.

היסטמין- כנוירוטרנסמיטר קשור להתנהגות מינית,מעלה לחץ דם,מגביר צורך בשתייה.מצוי גם בגוף בתאי "פיטום" ומתווך באלרגיות.

דופמין-קשור לפונקציות של תנועה וקואורדינציה.מחסור עלול לגרום לסכיזופרניה.פגיעה חמורה עלולה לגרום לפרקינסון.הדופמין מעכב הפרשת פרולקטין.

אצטילכולין-הוא המעביר העצבי המרכזי של המערכת הפארא סימפתטית, קשור קשר ישיר לכיווץ והרפיה של שרירים.

גאבא-קשור בהרגעה ובפיקוח על חרדות.

מלאטונין-מופרש מבולטת האצטרובל,קשור בעירות ושינה (מופרש בעיקר בלילה,בתנאי חושך).

המוח מכיל כ-50 מיליארד תאי עצב ועוד כמות עצומה של תאי גליה ותאים מסייעים נוספים.משקלו כ -1.2 ק"ג והוא עשיר ביותר הכלי דם,עורקים וורידים שמסתעפים לכל עבר.

דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב
דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב

דרך המוח זורמים מעל 40 ליטר דם בשעה.אי-הגעת חמצן למוח,אפילו לשניה,עלול לגרום לעילפון ואף למוות.הדם מספק חמצן ומזון למוח.המוח מפיק  ATP(מטבע האנרגיה בגוף) מגלוקוזה בלבד.לכן נדרשת הספקה קבועה ויציבה של גלוקוזה למוח.אספקה לא מאוזנת של גלוקוז תפגע בתפקוד המוחי.

כל תהליך,מהתכווצות שריר ועד להפרשה כלשהי בגוף,מתבצע על-פי פקודה מהמוח,לאחר עיבוד נתונים,שהגיעו דרך סיבי עצב עולים,ונאספו על-ידי קולטנים מהגוף כולו.

למוח,המוגן בעצמות הגולגולת,צורת אגוז מלך בעל קפלים ופיתולים רבים המגדילים את שטח הפנים.

המוח ומערכת העצבים המרכזית עטופים בשלושה קרומים,המכונים מנינגים (meninges):

1.השכבה החיצונית היא קשיחה וסיבית,צמודה לעצם הגולגולת ותעלת עמוד השדרה ומשמשת כמעטה מגן.

2.השכבה האמצעית היא כעין רשת פרושה,המכילה את הנוזל השדרתי (csf).המרווח בו היא נמצאת נקרא מרווח תת עכבישי.הנוזל עובר בפתחים מיוחדים,בין הקרומים.

3.השכבה הפנימית עדינה ודקה,קרובה לקפלי המוח ולחוט השדרה.

המנינגים הם קרומים בררניים המגנים מפני חדירת גופים זרים מזיקים למוח וכבולמי זעזועים.

מבנה המוח:

במאמר זה הביא הסבר קצר על החלקים העיקריים של המוח-

המוח הגדול-צרברום-בנוי משני חצאים סימטריים,ימני ושמאלי,שנקראים המיספרות.לכל המיספרה ארבע אונות:מצחית,קודקודית,רקתית ועורפית.

קליפת המוח-קורטקס-היא קליפה של חומר אפור,בנויה מתאי עצב דחוסים,קיפולים ופיתולים,המקנים שטח פנים עצום.תאים אלה אחראים על הפעולות הקוגניטיביות של המוח-כמו חשיבה וזיכרון.כמו כן השפעה על מוטוריקה שרירית,מרכז תחושתי,מרכז ראייה,מרכז שמיעה,מרכז שפה ודיבור.פגיעה במרכז ספציפי תשפיע על איבר המטרה והתפקוד הספציפיים.

אצל רוב בני האדם ,ההמיספרה השמאלית היא דומיננטית והיא קשורה להפעלה מודעת ורצונית של שרירים. האונה הפחות דומיננטית היא,בדרל כלל,הימנית והיא קשורה לאינטואיציה,רגש ותת מודע,כישרונות וכישורים יצירתיים.מרכז הפעילות המחשבתית,המבנה המוחצן והאישיותי נמצא,כנראה,בחזית המוח הגדול,שאצל בני אדם הוא מפותח יותר מבכל יצור נברא.

כפיס המוח-זוהי מסילת סיבי עצב עבה,שנתונה בתוך חריץ עמוק בין שתי ההמיספרות.

מוח הביניים-נחשב למוח הרדום,הבראשיתי,במוח הביניים נמצאים מרכזים חשובים המוגנים היטב:

תלמוס-מבנה זוגי סגלגל משני צידי מוח הביניים.עיקרו:תאים פעילים-חומר אפור.מהווה גרעין המסילות התחושתיות (פרט לריח) ותחנת מעבר לתמסורת כל הדחפים,התחושות,בדרכם לקליפת המוח.

היפותלמוס-נמצא מעל גזע המוח,מתחת לתלמוס.ההיפותלמוס הוא מרכז העצבים של הגוף.מפקח על ויסות טמפאטורת הגוף,ויסות חילוף חומרים ומשק המים.אחראי על מערכת הלב וכלי הדם,מערכת העיכול,רבייה,ויסות פעילות מינית,פיקוח על המערך ההורמונאלי,באמצעות בלוטת ההיפופיזה,שנמצראת מתחתיו,ויסות רמות שומנים וסוכרים בדם ועוד.

דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב
דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב

היפופיזה-יותרת המוח-מצויה בתחתית מוח הביניים מתחת להיפותלמוס,בגובה האוזניים.היא מוגנת מכל עבר על ידי עצמות הגולגולת.הגנתה מעידה על חשיבותה:ההיפופיזה היא מרכז מערכת הבקרה ההורמונאלית,המווסתת פעילות בלוטות אנדוקריניות היקפיות בעקבות גירוי של מערכת העצבים,המגיע מההיפותלמוס (מכאן הקשר בין מערכת העצבים למערכת ההורמונאלית).מערכת העצבים שולטת במערכת ההורמונאלית,דרך ההיפותלמוס,השולט בהיפופיזה,ושניהם אחראיים לוויסות תהליכי החיים.

המוח הקטן-צרבלום-נמצא בתחתית האונה העורפית.קשור למוח הביניים,לגזע המוח ולחוט השדרה ע"י סיסי עצב עולים ויורדים.מווסת את התנועה,שולט בתנועה הרצונית והבלתי רצונית,אחראי על שיווי משקל,קשור בקואורדינציה וטונוס שרירים.פגיעה בו תפגע בתפקודים המוטוריים ובקואורדינציה.

גרעינים בזליים-אחראים יחד עם המוח הקטן לאיזון ותיאום בתנועות הרצוניות של הגוף.

גזע המוח-גזע המוח נחלק לשלושה חלקים:

המוח המוארך: דומה לצינור ארוך,המחבר את המוח עם חוט השדרה ומשמש למעבר המסילות העצביות העולות והיורדות,המקשרות בין במוח לבין הגוף דרך חוט השדרה.

גשרון: מגשר בין המוח המוארך למוח האמצעי(התיכון).

המוח האמצעי/התיכון- בו נמצאים מרכזים לראייה ושמיעה.

גזע המוח מכיל מרכזי בקרה האחראים על הנשימה,לחץ הדם,רפלקס הבליעה ומצבי ערות/שינה.

חוט השדרה הוא המשכו של המוח וראוי להיכתב הסבר גם עליו במאמר זה,אך מפאת החומר הרב בנושא זה ,בחרתי לדון בו במועד מאוחר יותר.

השפעת היוגה על המוח:

יוגה היא טכנולוגיה מדעית שרותמת את היכולת המולדת של הגוף ככלי לשינוי. זוהי טכנולוגיה, אמנות אנושית, בעלת מבנה שמשמש ככלי למקסום הבריאות והפוטנציאל של האדם. היוגה כבר נחשבת לפופולארית בגלל ההיבטים הפיזיים שלה, שהם מרכיב בלתי נפרד של המדע הגדול יותר של היוגה. המערכת בכללותה, הכוללת טכניקות המטפלות בהיבטים רבים של האדם, עובדת על המוח ומערכת עצבים באופן מסונכרן והרמוני. הטכניקות הן מגוונות ומתבססות על עקרונות ליבה שונים.

מדעי המוח הוכיח שוב ושוב את היכולת של המוח לחווט את עצמו דרך חוויה, המכונה- neuroplasticity-  במובן מעשי זה אומר שכל רגע של חוויה יוצר חריצים בנוף של המוח, אשר לאחר מכן משפיע על הדרך בה אנו מתייחסים למוחנו ,גופינו,כמו גם לסביבה סביבנו. על ידי הבנת חלק מהכללים של תפקוד המוח, ניתן ללמוד כיצד להשתמש ביכולות שלו בצורה יעילה יותר על מנת להביא במכוון לשינוי חיובי.

לדוגמא:

דופמין (Dopamine) הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) המופק על ידי המוח. רמת דופמין תקינה במוח שומרת על יכולת של קשב, ריכוז ומצב רוח. רמות נמוכות של דופמין פוגעות בזיכרון, בקשב ומגבירות דיכאון וחרדה חברתית. רמות דופמין נמוכות באופן חריג  מתגלות עם פרקינסון וסכיזופרניה. מחקר ראשון מסוגו בדק את הקשר בין ייצור הדופמין במוח לפעילות של מדיטציה ויוגה נידרה.

דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב
דודו רווח שיעורי יוגה ברוח השאדו יוגה כל יום רביעי בערב

סטיבן קופ, המנהל והמטפל הבכיר של מרכז קריפלו ליוגה ובריאות במסצ'וסטס, מלמד קורס שנקרא "יוגה והמוח", ובו חוקרים בודקים את השפעתה של היוגה על המוח בעזרת MRI ושאר סורקים מתוחכמים.כשמערכת העצבים הפרה-סימפתטית נכנסת לפעולה, "דם זורם ישירות לבלוטות אנדוקריניות, אברי העיכול וזרימה לימפתית, בעוד שקצב הלב ולחץ הדם יורדים", אומרת דולגונוס.
קופ מסביר שהיוגה מחוללת שינוי מדיד בתפקודה של מערכת העצבים הסימפתטית – זאת שמניעה אותנו לפעולה כאשר מנגנון "הילחם או ברח" נכנס לפעולה כתגובה ללחץ.
מכיוון שהחיים היום דורשים מאיתנו לקרוא תכתובות אימייל מהעבודה ב22.00 בלילה, ושיחת הטלפון הרועשת מהשולחן לידנו במסעדה פולשת לנו לתוך הארוחה, התגובה שלנו למצב לחץ "נתקעת" על המצב הפעיל שלה שלא לצורך.

היוגה מסייעת לעמעם ולשכך את תגובת הלחץ של הגוף על ידי הפחתת רמות הקורטזיל בדם – הורמון שלא רק מתדלק את יכולת התגובה המהירה בזמן לחץ, אלא יכול גם להרוס את הבריאות אצם אנשים ששרויים במתח ולחץ כרוניים.

לכן אפשר לומר שהורדת רמת הקורטיזול בדם נחשבת דבר חיובי ומועיל. היוגה גם מעלה את רמת הגאבה,סרוטונין ודופמין – כימיקלים שאחראים על תחושה טובה, רגיעה, שביעות רצון, והיכולת של המוח להרפות.שלושת הנוירוטרנסמיטורים הללו הם המטרה שעליה מנסים להשפיע בטיפול תרופתי לדיכאון וחרדה. העובדה שהיוגה קשורה ישירות לרמתם של שלושת הכימיקלים הנחשקים היא לא עניין של מה בכך.

ליוגה יש בונוס נוסף, אומרת ד"ר שרה דולגונוס, שלימדה יוגה באננדה אשראם בניו יורק.

היא מצביעה על כך שבנוסף להפחתת התגובה ללחץ, היוגה מעוררת לפעולה את מערכת העצבים הפרה-סימפטטית; זאת שאחראית על הרגעה והשבת האיזון אחרי שהמתח והלחץ חולפים.

כשמערכת העצבים הפרה-סימפטטית נכנסת לפעולה, "דם זורם ישירות לבלוטות אנדוקריניות, אברי העיכול וזרימה לימפתית, בעוד שקצב הלב ולחץ הדם יורדים", אומרת דולגונוס.

כשמערכת העצבים הפרה-סימפטטית נכנסת להילוך, "הגוף יכול למצות את רכיבי ההזנה מהאוכל ולהיפטר מרעלנים ביעילות ובקלות, בגלל השיפור בזרימת הדם. בזמן פעולה פרה-סימפטטית, הגוף נכנס למצב של שיקום וריפוי".
כמו כן ישנו קונצנזוס לגבי השפעתה הטובה של היוגה על תפקודי המערכת החיסונית, אומרת דולגונוס-
את ההשפעה המיטיבה אפשר כנראה לזקוף לזכות הירידה ברמת הקורטיזול בדם: כמות גדולה מידי מההורמון הטורדני יכולה לפגום ביעילות התגובה של מערכת החיסון  בכך שחלק מתאי הדם הלבנים מפסיקים לפעול,
הפחתת רמת הקורטיזול במחזור הדם "מסירה מכשולים מדרכה של מערכת החיסון לפעולה אפקטיבית", כך שיוגה יכולה לסייע במניעת מחלות על ידי שיפור היכולות החיסוניות של הגוף.

ד"ר פאולה פולן, מנהלת המחקר בבית הספר מורהאוס לרפואה הוכיחה במחקריה שהיוגה מאזנת את הגוף, את המערכת ההורמונלית, ואת התגובה שלנו למצבי לחץ. "אנשים נוטים לחשוב שהעניין ביוגה הוא גוף גמיש, וזה לא נכון. העניין הוא לאזן מחדש ולרפא את הגוף".

מחקר מסוג זה, הבוחן את השפעת היוגה על הדיכאון, נערך לאחרונה בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת בוסטון.

ובטלגרף הבריטי. ממצאיו פורסמו בהרחבה בעיתונות המקצועית

ממסקנותיו עולה, כי תרגול יוגה שלוש פעמים בשבוע מוריד את רמות הדיכאון ומסייע בריפויו. החוקרים ייחסו את השיפור במצב החולים לעליית רמות ה-גאבה במוח, מוליך עצבי מעכב שרבות מבין התרופות נוגדות החרדה והדיכאון מבוססות על העלאת שיעוריו במוח. החוקרים מצאו כי רמות ה-הגאבה היו גבוהות במידה משמעותית בקרב מתרגלי היוגה, מאשר אצל מי שתרגלו פעילות גופנית "רגילה" בעלת רמת מאמץ דומה, כגון הליכה.

במחקר שנערך בהארווארד בשנה שעברה נמצא כי עיסוק ממושך במדיטציה ויוגה גורם לעליה בעובי קליפת המוח החיצונית בה מצויים גופי התאים (”החומר האפור‘‘, בניגוד ל‘‘חומר הלבן‘‘ המורכב מאקסונים המוליכים את האימפולסים החשמליים בין התאים). התעבות קליפת המוח, שפירושה גידול משמעותי במספר תאי העצב ותאי התמיכה נצפתה באזורים התחושתיים והאזורים המתווכים קשב במוח.

מחקר נוסף משנת 2007 אשר בוצע על קבוצה קטנה של 72 אנשים הסובלים ממיגרנות בהודו, בדק מטופלים אקראיים שהשתתפו ביוגה כדרך לריפוי טבעי של המיגרנות או כדרך להתמודד עם המיגרנות.קבוצת היוגה השתתפה בתרגולים על פני חמישה ימים בשבוע במשך שעה בכל יום, במהלך שלושה חודשים. בתום הניסוי, דיווחו המשתתפים על תדירות נמוכה יותר של התקפי מיגרנות ועל הפחתה בעוצמת הכאבים עם כל התקף. רופאים מסבירים כי תהליך המחשבה הרגיל של אדם, והנטייה לסבול מחרדות, מושעה במהלך תרגול היוגה. שלא במודע, אדם "יוצא" מהרגל החשיבה שלו, ומניח לו באופן מאוד מרתק במשך שעה או שעה וחצי. התרגול מרענן את הרוח, הנפש והאיזון הרגשי.קיים אף המרכיב הפיזי. יוגה מסייעת למתרגל להתאים מחדש את תנוחות גופו, אשר גורמות באופן קבוע לכאבי ראש. במונחים מורכבים יותר, יוגה עובדת עם האנרגיה העדינה של הגוף, או כוח החיים. כאשר זרימת האנרגיה בגוף נחסמת בדרך כלשהי, מתבטא הדבר בבריאות לקויה. יוגה יכולה לסייע לקידום הזרימה החופשית יותר של אנרגיה.

גם מדע הפראנאימה נוגע ומשפיע בצורה ישירה ועקיפה בתפקוד המוח:          באופן בסיסי מחקרים מצאו , כי הצד השמאלי של המוח, אשר שולט על הצד הימני של הגוף, כולל הנחיר הימני פועל מהגישה לחיים שהיא הגיונית, רציפה, אנליטית, ומכוונת חיצונית. הצד הימני של המוח, אשר שולט על הצד השמאלי של הגוף פועל מהגישה לחיים שהיא אינטואיטיבית, סימולטנית, הוליסטית, ומכוונת פנימית. העבודה האחרונה והמתקדמת ביותר בנאורולוגיה המדווחת בעתונות המקצועית, בוחנת את המשחק הריתמי בין שני חצאי המוח ע"י א.א.ג בחצי השמאלי, ולהיפך.

"כאשר גלי המוח הושוו בקפדנות (…) כל פעם שחצי אחד דומיננטי יותר ו"מוותר" לשני הרי הוא דומיננטי יותר בזמן המשתרע בין 25-200 דקות, בממוצע של שעתיים. (…)כמו כן מדדנו את מחזור הנחיריים, את זרימת האוויר בנחיר הימני והשמאלי ומצאנו שקצב מחזור הנחיריים ומחזור חצי המוח צמודים לחלוטין. כאשר זרימת האוויר הייתה דומיננטית בנחיר הימני, התגלתה פעילות גדולה של א.א.ג בחצי השמאלי ולהיפך".

תרגול יומיומי של 15-20 דקות מחזורים של נשימת נחיריים מתחלפת מבסס בהדרגה איזון מושלם בין התפקודים האינטלקטואליים, המתמטיים, ותפקוד ההכוונה החיצונית של המוח לתפקודים הרגשיים והאינטואיטיביים ותפקודי ההכוונה הפנימית של הצד הימני של המוח.

נראה שהיוגה מעניקה יתרונות נפשיים, כגון, נפש רגועה יותר.כעת מחקר על ידי שנטל וילמור וקתרין בושנל מהמרכז הלאומי לרפואה משלימה ואלטרנטיבית במרילנד, עשוי להסביר כיצד. שימוש בסריקות MRI מזהה יותר חומר אפור באזורים מסוימים במוח באנשים שתרגלו יוגה באופן קבוע, בהשוואה לנבדקי ביקורת. "מצאנו כי עם יותר שעות של אימון בשבוע, האזורים המסוימים היו מוגדלים יותר", אומרת שנטל, ממצא המרמז כי יוגה הייתה גורם תורם לרווחי המוח.

נמצא שלמתרגלים קבועים יש נפח גדול יותר באזור הקליפה החושית, המכילה מפה נפשית של הגוף שלנו, כמו כן בקליפת המוח הקודקודית שמעורבת בהפניית תשומת לב.

גם וקליפת המוח הראייתית נמצאו שינויים משמעותיים.

ההיפוקמפוס-אזור חיוני לריסון לחץ, גם הורחב במתרגלים, וגם ב precuneus וקליפת cingulate האחורי, אזורי מפתח למושג עצמי שלנו-נראו שינויים מהותיים.

בצרפת, דרום אמריקה, הודו, איטליה וארצות אחרות, בהן למידה רגשית וחברתית נחשבת חשובה כמו למידה אקדמית, יוגה הנה חלק מתוכנית הלימודים בחלק מבתי ספר כבר 25 שנים. בשנים האחרונות גם בישראל גוברת המודעות לכלי זה ויותר ויותר בתי ספר מכירים ביעילות של לקיחת כמה דקות פה ושם במשך היום להפסקות יוגה. כמה נשימות עמוקות, כמה תנועות מאזנות ומשחררות, ומספר רגעים להתבוננות שקטה, הנם פעמים רבות דרך קלה ומהירה "לאתחל" את מערכת העצבים.

הלמידה עצמה היא חלק מחיים מספקים ועליה למלא תפקיד מרכזי מינקות ועד לזקנה. לכן גם הגישות וההרגלים הפועלים לטובת הלמידה חייבים להיות מטופחים. ילד שלומד יוגה, טכניקות תשומת לב והרפיה יהיה לא רק יותר פתוח ללמידה, אלא גם יפתח מיומנויות מהותיות לחיים של בריאות ואיזון בגוף ובנפש.

תודה לבת זוגתי, לבני האהוב, למורי ,לתלמידי היקרים ולבורא עולם.

קריאה נעימה!!!

ליקט,כתב וערך: דודו רווח   

_________________________________________________

ביבליוגרפיה:

"תנוחות שחודרות לעומק": מדע היוגה/אליס ג. וולטון( תרגום: עידו פלד),מתוך מגזין פורבס

"לתרגול יוגה השפעה נוגדת דיכאון וחרדה"/יעל זיו

"על רוח וחומר"/אילנה רוגל

יוגה,מדיטציה ומוח/אלומית שי

איך יוגה משנה את המוח/ סטפני סאתרלנד

עץ היוגה/ב.ק.ס איינגאר

 

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן