מאת: גבראילה חובויניק
בימים אלו כשאנרגיית הסליחה שוררת באוויר, חשוב להבין מהלב ולא מהראש, שחלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול, הריפוי וההחלמה הוא היכולת לסלוח.
לסלוח לגוף שבגד, לסלוח לעצמך על הכעס שאת מרגישה כלפי עצמך וכלפי הסביבה. לסלוח לקרובים האהובים שלך, שמתקשים לקבל ולהבין אותך.
את בטח מחייכת לעצמך חיוך קטן ומבויש או ממש כועסת עליי עכשיו, מה היא חושבת לה הגבריאלה הזאת, שזה כל כך פשוט לקבל ולסלוח?
כי הרי אתמול בלילה כמעט ולא ישנת, בגלל הכאבים, ואת כבר לא בטוחה האם זה משנה, כי גם כשאת ישנה את קמה עייפה כאילו לא ישנת בכלל והיום שלך מתחיל באיטיות, את פשוטו כמשמעו גוררת את עצמך, מנסה לעבור את היום. ואז מישהו מבני הבית או בעבודה או חברה אומר "את תמיד מתלוננת", "את כל הזמן עייפה", "כבר לא כיף אתך", "את לא עושה מאמצים" ועוד ועוד אמרות כאלה ואחרות.
הם לא יכולים להבין אותך כי הם לא מרגישים עייפות כפי שאת מרגישה, והם לא סובלים מכאב כפי שאת סובלת. הם לא מבינים שזה לא מספיק לרצות ולחשוב חיובי כדי שהמצב ישתנו. אבל האם את יכולה להבין אותם?
כן, ברגע שתקבלי שהחיים שלך השתנו, ברגע שתקבלי שזה המצב ושהפתרון נמצא בתוכך, אז תוכלי לאפשר לתהליך הריפוי להתחיל לקרות. והוא יקרה, לא בבת אחת, אלא בצעדי תינוק, עקב אחרי אגודל, אם התהליך יהיה מותאם לך ואם תהיי עקבית ותתמידי בו .
כל כך הרבה פעמים אני שומעת את אותו הסיפור "עשיתי רפלקסולוגיה, שיאצו ודיקור, הלכתי למרפאת כאב, עשיתי הידרותרפיה ופיזיותרפיה, לקחתי משככי כאבים, ליריקה, סימבלטה, אלטרולט ועוד. זרקתי המון כסף על תוספי תזונה ועל מומחים כאלה ואחרים אבל עדיין אני סובלת וכואבת".
אני רוצה לשתף אתכן, מניסיוני, נוכחתי לדעת שהטיפול הנכון ביותר הוא הטיפול המשולב המותאם אישית, אין טיפול אחד שהוא נכון לכולם. הטיפול צריך להתייחס לסיפור החיים הייחודי שלכן ולא רק למחלה, שהרי יש בכן הרבה יותר, אתן לא רק כאב, עייפות, דכדוך, מעי רגיז או כל סימפטום שמציק ומפריע לכן. לכל אחת מכן, ענת, שלומית, דקלה, הילה, חיה ועוד נשים רבות (וגם קצת גברים) יש סיפור חיים ייחודי משלה ומשלו ותהליך הריפוי שלכן צריך להתאים לו.
אני כאן כדי להדריך ולתמוך בדרך.
אני פה, רואה אתכן ואת כאבכן ויש לי את הכלים לעזור
גמר חתימה טובה
שלכן