חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט,בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים,מודעים או בלתי מודעים המותירים אותו חסר אונים מולם.
לתחושת חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל בניהם הוא בגירוי היוצר אותם- תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי הנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסויים.
הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן- פחד עולה לרוב מול גירוי מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעיתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש.
בנוסף , פחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת בלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.
מי שחווה בחייו התקף חרדה יזדהה כנראה עם חלק מהתחושות: קוצר נשימה, תחושה של מחנק, גלי קור או חום עוברים בגוף, רעידות, בכי בלתי נשלט, קיבה לא יציבה- שלשולים או הקאות, הזעה מוגברת בכפות הידים והרגלים. התפקוד המנטלי משתנה, מחשבות קודרות וכבדות ממלאות את הראש ,התחושה היא שהעולם סוגר עליך, וזו חוויה מאוד מפחידה.
הגוף שלנו משקף את המצב הנפשי שאנחנו נמצאים בו. מכאן שאם נעבוד על תסמיני הגוף נוכל גם להשפיע על המצב הנפשי והמנטלי.
הפאשיה, רקמת החיבור של הגוף, אחראית על התיווך העצבי בגוף.בתוכה נמצאת ומתפקדת מערכת העצבים. היא תוואי הדרך.
דרך עבודה מנואלית (ידנית) בטכניקות מיופאשיאליות ניתן לאזן ולהפחית את התופעות הגופניות, להרגיע את מערכת העצבים וה"צעקה" שלה ,מה שמאפשר גם לראש ולנפש להירגע.
מתוך הקליניקה-
מטופלת שהגיעה אליי מאוד נסערת וכואבת בעקבות טראומה ועומס מצטבר אחרי שנדרשה לטפל זמן ממושך בקרוב משפחה שחלה. בפגישה הראשונה היא לא יכלה לסיים משפט מבלי להתפרץ בבכי, כל הגוף כאב לה, היא טופלה בתרופות הרגעה וכדורי שינה ושקלה הליכים רפואיים של זריקות אפידורל לעמוד השידרה בגלל כאבי הגב. לאחר כמה מפגשים שלחה לי מייל לראש השנה :
"הגעתי אלייך בסוף חודש יולי, והים לקראת סוף השנה, לקראת ראש השנה הנכנס אלינו
פחות מ-24 שעות , אני מברכת אותך על שנתת לי סיבה לחייך, ובמקום לסבול מכאבים
שקיימים ולא עזבו אותי, לדעת למצוא את הרוגע ולטפל בעצמי, על מנת שהסבל מהכאב
יהפוך לניצחון על הכאב.
באתי אלייך שבר-כלי , הרגשתי כל הזמן מתפרקת מכאבים, ולא הייתי רגועה, הכאב הציק לי,
ולא נתן לי מרגוע.
לימדת אותי, להבין את הכאב, ולדעת משפט מאוד חכם: "כאב – משמעו שאתה חי".
בעזרת טיפולים של פעם בשבוע בלחיצות במקומות מסויימים, ובעזרת מדבקות אחרי טיפול.
לימדת אותי את הטכניקה המוכרת לנו – של כאבים הכי חזקים – בזמן לידת תינוק,
נעזרים בנשימות.
למדתי לשכב או במקומות שלא ניתן לעשות זו לקחת אויר ולנשום נשימות עמוקות כמו בלידת תינוק,
ואז הכאב פוחת, וגם לא להכנס ללחץ או למתח ולפחד מהכאב.
במשך התקופה הנ"ל הייתי מיועדת לשני הזרקות פולשניות בעמוד השדרה, וויתרתי עליהם,
ומקווה שלא אזדקק להם.
כן בתקופה האחרונה ניזקקתי לתרופות הרגעה לכאב – ובתקופה שטיפלתי אצל צופית, ירדתי במינון התרופות
של פחות ב-30 אחוז."
זה לא אומר שלא יהיו יותר דברים שילחיצו אותה או שהיא לא תיפגש עם כאבים, אבל משהו בה יודע שהיא מסוגלת יותר להתמודד וסומכת יותר על עצמה והגוף שלה.
הטיפול המיופאשיאלי הוא הקשבה פנימית לתוך הגוף. הקשבה גופנית, לא פולשנית, לא ביקורתית וללא מילים. לפעמים מספיקה " נגיעה אחת רכה", כדי להניע את המערכת לשינוי גדול.
מאת צופית ארמן מטפלת בשיקום אורטופדי, פאשיקום, טריגר פויינט וקנזיו טייפ