דפוסי נשימה\ מאמר ריברסינג

מאז שאנחנו ילדים אנחנו אוספים אל תוך המערכת שלנו דפוסים שונים.
דפוסי התנהגות, דפוסי חשיבה, דפוסים רגשיים וגם דפוסי נשימה.
את הדפוסים השונים אנחנו מסגלים לאורך השנים. לאוו דווקא באופן מודע.
דפוסי הנשימה למשל הם דוגמא מעולה לכך.
אנחנו לוקחים את הנשימה כפעולה מובנת מאליה ולא מייחסים אליה חשיבות ביום יום.
אז בואו נעשה את זה עכשיו ולרגע אחד נתייחס לנשימה שלנו –

הביאו את תשומת הלב שלכם אל הנשימה כפי שהיא מתרחשת ברגע הזה מבלי לשנות אותה . מוזמנים ממש לעצום עיניים, לקחת כמה רגעים ורק לשים לב – לקצב הנשימה , לעומק הנשימה , לאזור בו אתם מרגישים אותה בגוף, לעצירה בין השאיפה לנשיפה.

עכשיו בואו נחשוב רגע על נשימתו של תינוק או ילד קטן – איך תהיה הנשימה שלו ?

הבטן מתמלאת בכל שאיפה, האוויר עולה מהבטן אל החזה ובנשיפה התרוקנות לקראת טעינה מחודשת.  זוהי הנשימה המלאה המייצגת את זרימת החיים הטבעית. כל הגוף נושם, כל התאים בגוף מקבלים את מנת החמצן הנדרשת. – זוהי הנשימה שהתלוותה אלינו עוד לפני כל הדפוסים שסיגלנו לעצמינו.

מכאן ניתן להסיק שהנשימה שלנו כיום היא מותנית, היא שונה מכפי שהייתה בילדות.

אז איך זה בעצם קורה ולמה ?

רוב דפוסי הנשימה שלנו מתקבעים עוד בתקופת ילדותנו .
פעמים רבות כילדים הוצפנו ברגשות שלאו דווקא יכולנו להכיל , יכול להיות שבכלל אסרו עלינו להרגיש אותם או שנאלצנו לקחת תפקיד של מבוגרים עוד כשהיינו ילדים ולרגשות לא היה מקום .
בכל המצבים האלו נאלצנו לצמצם את עצמנו באיזה שהוא אופן . גם הנשימה הצטמצמה –
הגנה עלינו מלהרגיש דברים שלא יכולנו להרגיש .
הרי ככל שהנשימה עמוקה יותר כך אנו מרגישים את החיים באופן מלא יותר עם כל טווח הרגשות האנושיים .
הנשימה סיגלה לעצמה דפוסים מותנים חדשים אשר מלווים אותנו היום בחיים .

והיום כמבוגרים –

פעמים רבות נגלה כי יש רגשות מסוימים אותם קשה לנו להרגיש .
יכול להיות כי כבר יש מוכנות להיפתח ולחוות עוד ממנעד הרגשות שלנו אך הגישה לשם מעורפלת .
אולי מפחידה , אולי איננו זוכרים כיצד .
בעבודה עם נשימה – נביא מודעות אל דפוס הנשימה האישי שלנו .
נאפשר לנשימה להיפתח ולהעמיק ולגעת באותם מקומות אשר חיכו בתוכנו ליום בו נהיה מוכנים .

מזמינים אתכם לבוא ולגלות את הנשימה שלכם –

להיעזר בה ולהיפתח אל עצמכם מחדש .

בכל יום ראשון ( החל מה 5.8 ) משעה 19:30-22:00 בסטודיו טיליה בתל אביב .

ניפגש לנשום !

בכל מפגש נפגוש את הנשימה ממקום אחר .

פרטים נוספים בתגובה הראשונה .

למתכוונים להגיע – דברו אתנו מראש 072-2500493

על מנת להסביר כיצד ולמה , הנה כמה דוגמאות :

כילדים :

חלקנו התמודדנו עם רגשות עוצמתיים כגון פחד או כאב שלאו דווקא יכולנו להכיל בגוף הקטן שלנו
חלקנו קיבלנו מסרים שאסרו את הקשר  עם הרגשות שלנו .
חלקנו לקחנו על עצמנו תפקידים של מבוגרים מגיל קטן ולא היה מקום לרגשות שלנו .
על מנת שנוכל לשרוד הנשימה הסתנכרנה עם אותם המצבים והתחילה ליצור את אותם הדפוסים אותם אנחנו חיים היום .
על מנת לא להרגיש – הנשימה נהייתה רדודה יותר וקצרה יותר .
מערכת הנשימה מסתנכרנת עם המסרים מבח

אם נחווה המון פחד כילדים קיים סיכוי גדול שהנשימה שלנו תהיה רדודה מאוד כי המסר שהמערכת קיבלה היא שהחיים מפחידים ,  הנשימה תקטין את עצמה למצב שתואם מצבי פחד

זהו מנגנון הישרדותי . והוא קיים כדי לעזור לנו לשרוד J הרבה פעמים כילדים הפחד ( לדוגמא ) גדול מידי עבור הגוף הקטן שלנו בשביל להכיל ולכן מערכת הנשימה מגנה על מערכת העצבים שלנו .

כדי לדעת על הנשימה –

שהיא מתאימה את עצמה לסיטואציה שמתרחשת –
אם אנחנו חווים פחד – הנשימה
אך מה שכדי לשים לב אליו הוא שאותה המערכת מגיבה לחוויות השונות בחיינו
כשאנחנו מאוהבים – כל הנשימה נפתחת ומעמיקה
כשאנחנו מפחדים – הנשימה רדודה וקצרה

תבחנו את זה בעצמכם ….

חוויות רבות בחיינו הביאו את הנשימה להיות קצרה ורדודה – מנעה מאתנו להרגיש דברים שונים .

אז איך בעצם זה קשור לדפוסי הנשימה ?

באם אחרי שיצאתי מהסכנה עצרתי ואפשרתי למערכת שלי לשחרר את כל מה שהוחזק כשנאלצתי לשרוד , הנשימה תוכל לחזור להיות עמוקה . ולאוו דווקא ייווצר שם דפוס נשימה .

אך פעמים רבות מאוד אנחנו לא מאפשרים לכל מה שהוחזק שם לעבור דרכנו גם כשהגענו למקום מבטחים . וכל אותם רגשות או תחושות נשארות פנימה אצלנו במערכת . הנשימה לא מתעמקת להפך נוצר שם דפוס נשימה רדוד שמגן עלינו מלהרגיש את כל אותן התחושות והרגשות .

למען החידוד ….

אירועים משמעותיים בחיינו הבוגרים כמו הדוגמא למעלה יכולים להשפיע על דפוסי הנשימה.

אך עם זאת …

רוב הדפוסים שלנו מתקבעים בתקופת הילדות שלנו – מתוך חוויות הילדות אותם אנו חווים .

לדוגמא :

לכן ….

כשגיליתי שאני רוצה להתחיל להתמודד עם רגשות מסוימים ששנים לא פגשתי בתוכי אך ידעתי שהם מנהלים אותי דבר ראשון שעשיתי היה לזהות את דפוסי הנשימה שלי . התחלתי לנשום בשונה מהדפוס שלי במרחבים המיועדים לכך בהם אני מרגישה בטוחה ולבחון מה מתעורר בי .

מאילו מקומות חששתי כל כך כשהייתי קטנה שסגרתי אותם בתוכי ואילו מקומות אני מוכנה לפגוש היום .

לנשום עם סאנג'יב וברהמני