הקדמה
שלי (שם בדוי), הגיעה לקליניקה עם תלונות על קושי מתמשך במהלך השינה. לדבריה
היא קמה מספר פעמים בלילה, לעתים אפילו חמש או שש פעמים בלילה אחד, ללא
הסבר מדוע התעוררה ועם קושי מובהק לחזור ולהירדם. לפי דיווחה של שלי, היא לא
התעוררה מחלומות רעים או מכאבים כלשהם, אלא פשוט איבדה את היכולת לשמור
על שינה רציפה. לאחר תשאול קליני אשר כלל חיבור לחיישן הביופידבק וניטור אחר
סימניה הכלליים על גבי מסך המחשב, ניכר היה כי מעבר להפרעת השינה שפיתחה,
שלי סבלה מהצטברות של לחצים נפשיים, אשר התחילו להשפיע על תפקודי הגוף
שלה. לאחר שנקבעה תכנית טיפולית, סוכם כי שלי תגיע לעוד חמישה מפגשים
טיפוליים מלווים במשוב ביולוגי על מנת ללמדה כיצד להשתלט בחזרה על הלחצים
בחייה ולהעלים את הסימפטומים הפיזיולוגיים אשר אפיינו אותם.
ניהול לחצים
לרוב לחץ נפשי מלווה אותנו בכל אשר נלך, בלי קשר לסגנון החיים שלנו. גם האדם
הרגוע ביותר, העוסק בעבודה אשר אינה מאופיינת בלחצי יומיום מצטברים ואקוטיים,
סובל מלחץ נפשי ברמה כזו או אחרת. לרוב הנפש מסוגלת לנטר לחצים אלו ולווסתם
באופן אשר יאפשר לנו להמשיך ולתפקד באופן משביע רצון. כאשר לחצים אלו
מתחילים להצטבר, אנו עדים למספר סימפטומים פיזיולוגיים אשר מתחילים להופיע:
בקרב מרבית האנשים – דחק (או "סטרס" בשמו הידוע) מתבטא בקרב בני אדם לרוב
באופן גופני. בקרב הישראלים נמצא כי דחק מצטבר באזור השכמות, כאשר הוא לרוב
מפושט מנקודת האוקסיפוט (מרום הצוואר) ועד למרכז הגב העליון, עם הקרנה של
תחושת כאב עמום לאחד הצדדים (לרוב הצד החזק – ימין או שמאל). הצטברות של
דחק באזור זה אינה לאו דווקא מפאת מאמץ פיזי כמו אימון בחדר כושר או ריצה, אלא
לרוב מדובר פשוט בלחץ נפשי אשר נאגר בתאי הגוף ונשמר באזור אשר בו הרקמות
החזקות ביותר. הצטברות של דחק באזור זה של הגוף ניתנת לטיפול לרוב על ידי מגוון
של טכניקות טיפול במגע הקיימות כיום בנמצא.
הבעיה מתחילה כאשר הדחק אינו נאגר בתאי הגוף, אלא מתפשט דווקא באזורים אשר
אינם מצליחים להתמודד עמו. כאשר הנפש מועמסת בלחץ ואינה מצליחה לווסת אותו
כראוי, הדחק נאגר היכן שלא ניתן להגיע אליו: אדם הסובל ממיגרנות כרוניות או
מתסמונת מעי רגיש, סביר להניח כי הדחק נאגר בגופו דווקא באזור הרקות או המעיים.
במקרה של שלי, הלחץ הנפשי אשר אפיין את חייה עד לפרק הזמן בו הגיעה אלי, נאגר
ונאגר ולא ווסת כהלכה, עד אשר שלי הגיעה למצב בו הדחק החל לפגוע במהלך החיים התקין שלה. הדבר התבטא בראש ובראשונה בהפרעת השינה אשר פיתחה,
כאשר הגוף מנסה ככל הנראה לשחרר מעט מהדחק שהצטבר בו בזמן השינה, מה
שהביא לקימות השכיחות במהלך הלילה. כמו כן, שלי החלה לסבול מדפיקות לב
מואצות במהלך ישיבות חשובות, חוסר יכולת להתרכז ומעייפות מתגברת החל משעות
הצהריים.
ניכר כי חוסר היכולת של שלי לווסת את הלחצים הנפשיים הרבים אשר אפיינו את
חייה באותה תקופה, בעיקר בשל עבודתה, פגע בתפקודה היומיומי ובאיכות החיים
שלה. שלי הגיעה אלי מתוך רצון לחזור לישון באופן סדיר, אך לשם כך היה צורך
תחילה ללמדה מיומנויות בסיסיות בניהול לחצים. הטיפול המלווה במשוב ביולוגי
התגלה כאפקטיבי במיוחד במקרים כאלו, היות והוא מאפשר משוב מידי עבור
המטופל, המאפשר לו ללמוד בכוחות עצמו כיצד להאזין לגופו, לאתר במהירות מתי
מופיעים סימנים של לחץ נפשי ולנטרל אותו לפני שזה הופך לדחק המצטבר בגוף.
מהלך הטיפול
מפגש ראשון – איך לנשום: האדם הממוצע נושם בקצב של 7.5 שניות לנשימה (נשימה
נמדדת כמשך הזמן שלוקח הן לשאוף אוויר והן לנשוף אותו). תוכנת הביופידבק
מאפשרת למדוד את קצב הנשימה של כל אדם ולקבוע באמצעות פרמטרים מתמטיים
באיזה קצב נשימתי אותו אדם רגוע יותר, או לחלופין לחוץ יותר. במפגש הראשון שלנו,
חוברה שלי לחיישן הביופידבק בשלוש מאצבעות ידה, והמחשב ניתח מספר מדדים על
מנת לחשב באיזה קצב נשימה שלי רגועה יותר. לאחר שהתנסתה במספר טכניקות
נשימה סרעפתית (בטנית) חישבה עבור שלי התוכנה כי קצב נשימה של 12 שניות (5
שניות שאיפה ו-7 שניות נשיפה) הוא הקצב אשר בו גופה נמצא בשיווי המשקל
האידיאלי על מנת לשמור על שלווה ורוגע. לאחר מכן, התנסתה שלי בתרגול נשימה זו
מול מסך אינטראקטיבי אשר הפיק עבורה מעגלי אור נעימים לעין ככל שהצליחה
לשמור על שלוותה לאורך זמן.
מפגש שני – האימון האוטוגני: אימון אוטוגני הינו טכניקת הרפיה אשר נעשה בה
שימוש לרוב בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. מדובר בטכניקה המתבססת על היגד פנימי.
המנחה מדריך את המטופל כיצד לדמיין בכל פעם איך המשפט שכרגע אמר משפיע על נפשו וגופו. שלי חוברה לחיישן הביופידבק והתוכנה החלה למדוד את סימניה, עם
מיקוד במדד ה-SCL (מוליכות חשמלית של העור – הזעה). ככל שמדד זה גבוה יותר,
התוכנה מפרשת זאת כעלייה ברמות העוררות של המטופל, קרי – הוא לחוץ יותר.
ירידה במדד זה מעידה על הירגעות. במהלך המפגש הונחתה שלי לעצום עיניים,
ולחזור אחר המשפטים כפי שהנחיתי אותה בנוגע ליכולתה לשלוט בכוחות עצמה על
תגובות גופה: "הנשימה שלי איטית ורגועה, הנשימה שלי איטית ורגועה… הדופק שלי
שליו ורגוע, הדופק שלי שליו ורגוע… המחשבות שלי חולפות בשלווה וברוגע,
המחשבות שלי חולפות בשלווה וברוגע…" עם סיום האימון האוטוגני, הביטה שלי
במסך המחשב והתפלאה לראות כי מדד ה-SCL ירד מטה ומטה אל תחתית המסך.
מפגש שלישי – Letting go: אימון שמקורו מתחום הדמיון המודרך ומטרתו ללמד את
המטופל כיצד "להניח" ללחץ לחלוף מעליו על ידי שחרור שלו מרצון. לאחר חיבור
לחיישן הביופידבק, התוכנה מדדה את רמת קוהרנטיות הלב של שלי וקבעה את קו
המטרה אליו יש להגיע במפגש השבועי על מנת ששלי תוכל "לשחרר את הלחץ" שלה
באמצעות כוחו של הדמיון בלבד. שלי הודרכה כיצד לאתר כל נקודה ונקודה בגופה
בה היא אגרה מתח, על ידי חישה מונחית היכן לפי תחושתה קיים עודף של מתח
שרירים בגופה. בכל פעם שבו ציינה שלי כי איתרה אזור מסוים בגופה בו היא מרגישה
שהדחק והלחץ נאגרו עד מעל ומעבר, היא הונחתה לדמיין כיצד היא משחררת את
אותו לחץ, כמו הוצאת אוויר מבלון. לאחר שעברה על כל האזורים בגופה, הביטה שלי
על מסך המחשב והופתעה להיווכח שבכוח הדמיון בלבד היא הצליחה לגרום לגרף
שעל גבי המסך להיצבע בצבעים מרגיעים של כחול וירוק ועוד יותר הופתעה לגלות שמדדי
קוהרנטיות הלב שלה (מדד אשר נקרא HRV – Heart Rate Variability) עומד על 100%.
מפגש רביעי – מקום בטוח: טכניקת הרפיה נוספת אשר לקוחה מתחום הדמיון
המודרך ומשלבת בתוכה גם אספקטים מעולם המיינדפולנס (קשיבות). במהלך
המפגש, חוברה שלי לתוכנת הביופידבק והונחתה לדמיין בעיני רוחה את המקום
הבטוח האידיאלי עבורה – לפרטי פרטים. כל פרט שולי ככל שיהיה הועלה בעיני רוחה
בשעה שהמחשב מנתח את נתוני גופה ונותן לה משוב מידי לגבי האופן בו הדמיון
שלה מאפשר לה להירגע יותר ויותר, גם כאשר באותו יום הגיעה לאחר ישיבה מאוד
מלחיצה בעבודתה. הדמיון וההנחיה לקשיבות פנימית של התהליכים הקורים בגוף,
אפשרו לשלי "לשתול" את עצמה באותו מקום בטוח שדמיינה בעיני רוחה ולשהות
בתוכו כמה זמן שרצתה, עד אשר הרגישה כיצד המתח והדחק עוזבים את גופה ונפשה.
מפגש חמישי – הצהרת כוונות ותוכניות להמשך: המפגש החמישי והאחרון בתוכנית
הטיפולית של שלי הוקדש לצורך קביעת הצורך בהמשך המפגשים בינינו. לאחר ששלי
סיפרה לי כי היא מתרגלת את טכניקות ההרפיה בבית ומאז שהחלה להיפגש עמי
הרגלי השינה שלה השתפרו פלאים, קבענו כי כעת ניכנס לשלב "הניסוי". כלומר –
הפסקה במפגשים הקבועים לצורך בחינה האם על ידי תרגול הטכניקות שלמדה אצלי,
ללא ליווי תוכנת הביופידבק, תצליח שלי לשמר את השיפור בחייה אשר אותו השיגה
עד כה. שלי הייתה מופתעת לגלות שרק אחרי 4 מפגשים שבועיים כבר הסימפטומים
שמהם סבלה נעלמו כמעט לגמרי, וכל זאת בלי לקחת תרופות או תוספי תזונה
כלשהם, אלא רק על ידי חיבור למחשב ולמידת טכניקות הרגעה עצמית וקבלת משוב
מידי. במפגשנו האחרון שלי "כייפה" קצת ונהנתה להתנסות במגוון של משחקי מחשב
בזמן שהיא מחוברת לתוכנת הביופידבק, ועל ידי כך למדה גם כיצד לשמור על מצב
רגיעה בזמן פעילות מאמצת מוח ולעתים מלחיצה.
סיכום
שלי הגיעה אלי כאשר היא סובלת מהפרעת שינה שנבעה מעודף לחץ נפשי שנגרם
מעבודתה הדורשנית והאינטנסיבית, אשר התבטא גם ביתר לחץ דם, דופק לב מואץ
ועייפות כללית במשך שעות היום. מראש התוכנית הטיפולית הותאמה לטיפול
אינטנסיבי וקצר-טווח אשר יועד בראש ובראשונה ללמד את שלי כיצד לנהל את לחצי
היומיום על מנת שאלו לא יכריעו אותה, ולאחר מכן כיצד להתמודד עם לחצים
מתגברים באופן יעיל וללא העמסה של המערכות בגוף. לאחר סדרת מפגשים קצרה
למדי שלי כבר הראתה שיפור משמעותי וכעת אינה זקוקה להמשך התערבות
אינטנסיבית, אלא לפגישות מעקב בשכיחות נמוכה למדי על מנת לשמר את המצב
החיובי אליו הגיעה.
הקשבה לגוף ולנפש והבאה שלהם לאינטגרציה היא הדבר האולטימטיבי שניתן
לעשות על מנת ללמד את עצמנו כיצד לשלוט בלחצים של חיינו, במקום שהם ישלטו
בנו, והדבר ניתן להשגה בקלות יחסית, "ללא פרויד וללא פרוזק", אלא אך ורק על ידי לחיצה
על כפתור ��
בברכה,
עמית לוין
מטפל ברפואה אלטרנטיבית וביופידבק