טיפולי אנרגיה
רפלקסולוגיה
רפואה סינית
פסיכותרפיה ואימון
נטורופתיה ותזונה
טיפולי מגע וגוף
הריון ולידה
מרפאת כאב אלטרנטיבית
טיפול בכאב
אבחון גלובלי

איך קמים בבוקר מלאי אנרגיה??

טמיר 2
שלום חבריי. זה טמיר.
 עד לפני שנתיים וחצי, החיים שלי נראו כך:
  • חייתי מתוך דאגה כלכלית עצומה, למרות שלא הייתי במינוס מעולם. לא קניתי לעצמי אפילו כוס קפה, כי דאגתי שלא יהיה לי כסף להאכיל את המשפחה שלי.
  • לא הייתי בטוח שאני ראוי לאהבה, למרות הקשר הזוגי הנפלא שהיה ועדיין יש לי. במשך שנים חיכיתי שאשתי (הנפלאה והאוהבת) תאמר לי שהספיק לה..
  • לא חשבתי שמעריכים אותי למרות שכל דבר שהייתי עושה עשיתי היטב (או ניסיתי ממש…).
  • פקפקתי ביכולות שלי… למרות שהן מצויינות (תכל"ס).
  • הרגשתי שהחיים הם כמו אבן ענקית שאני מנסה לגלגל בכוחותיי האחרונים במעלה הר תלול, רק כדי לגלות שבסוף כל עלייה מחכה לי עוד עלייה נוספת, ועוד אחת…ואין לדבר סוף.
 
השעות הקטנות של הלילה היו הזמן השקט שלי, הזמן היחידי בו הרגשתי הקלה כלשהי מעומס המטלות. דאגתי המון, וניסיתי להתמודד עם זה בחיפושים אחר דברים מעניינים ברשת…
(מצאתי המון חיות מצחיקות ודברים ממש מרתקים שכרגע אני לא זוכר). לא הייתי הולך לישון עד שהייתי קורס מרוב עייפות, ובבוקר הייתי קם מותש וחסר אנרגיה. הגוף שלי הרגיש כבד, עייף רק מהמחשבה על עוד יום מלא לחצים, מטלות וציפיות אינסופיות…
 
החיים המשיכו מתוך הרגל ומכורח המציאות. ראיתי איך החיים שלי מתבזבזים, ואיך אחרים מתקדמים תוך כדי שאני דורך במקום. (רק אחר כך גיליתי שאני ממש לא היחיד שמרגיש כך).
הייתי עטוף במעטפת שחורה של קושי ותסכול, ולא יכולתי לראות את מה שטוב. שמרתי על המעטפת הזו בלי לדעת שהיא קיימת. רק היום אני מבין שקיבלתי ממנה הרבה רווחים.
הייתה לי לגיטימציה לבקש אנרגיה מהקרובים אלי (כי אני סובל), או לגרום להם לתת לי מרחב
(כשהם ראו שאני "במצב רוח"), או סתם לא לעשות דברים שחייבו אותי לצאת מאזור הנוחות שלי "כי אני מותש". וכמו הסיפור על הגמל, לא ראיתי את הדבשת של עצמי! לא היה לי מושג שזה מה שאני עושה, רק ידעתי שאני עייף, מותש ועצבני. וככה זה התגלגל עד גיל 43.
תוך כדי זה התמחיתי בשש שיטות טיפול שונות, טופלתי בעוד כמה והתעניינתי ברבות אחרות. קראתי המון. עשיתי אלפי שעות מדיטציה בהן התבוננתי פנימה. התמחיתי בטיפול בבעיות נשימה בילדים ברפואה סינית והוסמכתי בתור יועץ משפחתי בשיטת אדלר.
צפיתי באשתי השמחה בחלקה ומלאת המרץ, וכל יום היה אימון נוסף עבורי על מנת להבין למה אני מרגיש כך, ואיך אפשר לפתור את זה. למדתי וחשבתי על זה כל יום במשך 20 שנים ויותר.
וזה עבד…
יום אחד, בשבת בבוקר, בלי שום התראה, הכל התחבר בבת אחת. הבנתי איך המוח
צובר זיכרונות, איך מופעלים הרגשות, ואיך להשתמש בכוח החישוב המדהים של המוח שלנו כדי לפתור את כל זה בטכניקה שנראית כמו קסם, אבל לגמרי מבוססת על מדעי המוח. אני קורא לה "נגולה", על שם האבן שנגולה מליבי. התאמנתי על הטכניקה כל יום ושכללתי אותה במשך שנתיים נוספות.
עבדתי עם עוד אנשים וזה עבד שוב ושוב. הרחבתי את השימוש בה לכדי שיטת טיפול שלמה. ואז הפעלתי את השיטה שלי על ה"מעטפת השחורה" שלי ושחררתי אותה.
מאז אני מתעורר בבוקר עם מרץ. קשה לתאר את ההבדל בתחושה. לפני זה הייתי
קם במחשבה ש"איזה באסה, הגיע עוד יום כזה…"והייתי מרגיש כמו זומבי כל הבוקר.
היום, אני קם עם מחשבה של "אוקיי, מה אני עושה היום?" יש בי התרגשות 
קטנה כזו,
משהו חדש קורה. כמובן שיש עדיין את כל המטלות, ולפעמים אני עובד גם 18 שעות ביום
(זה יותר מדי…), אבל אני חייב לומר לכם, לעבוד 18 שעות מתוך תחושה של יצירה, זה הרבה יותר קל מאשר לעבוד שעה אחת מתוך תחושה של ייאוש.
רק היום אני מבין כמה אנרגיה שרפתי על התמקדות במה ששלילי, על עצבים ומתחים, על התמודדות האינסופית עם כאב פנימי וחרדות.
 זה לא שכמות האנרגיה שלי שונה ממה שפעם הייתה לי. היא פשוט מנותבת אחרת!
אם נשארתם איתי עד לכאן (תודה על זה, זה לא מובן מאליו), ואם אתם מרגישים שאתם מזדהים עם מה שסיפרתי לכם – הייתם רוצים לדעת כמה אנרגיה יכולה הייתה להיות לכם, אילו לא הייתה נשרפת על עצבים, דאגות ומתחים?
בניתי שאלון קצר שבודק כמה אנרגיה אתם מבזבזים. צריך רק לסמן את התשובות שלכם, ואז אשלח לכם סיכום קצר לפיו תדעו היכן אתם עומדים, בקישור הזה:
 אני רוצה להזמין אתכם לסדנה מסוג אחר, משנה חיים. המטרה שלי היא לתת לכם ערך עצום תמורת הזמן שלכם, בהתחייבות. ולמי שחושש להשתנות:

אתם צודקים, זה באמת מפחיד. החדשות הטובות הן, שאם אתם מפחדים – סימן שאתם בדרך הנכונה.

 

הסדנה "נגולה" תתקיים בכל יום שישי ב- 2.9.2016 בטיליה, מרכז לרפואה משלימה
משעה 10:00 – 11:30. הסדנה כוללת חמישה מפגשים מעמיקים.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן