איך נולדה האירידיולוגיה?

האירידיולוגיה שפירושה "תורת הקשתית", חבה את ראשיתה המעשית לרופא ההונגרי בשם איגנץ וון פצ'לי.

הרופא ההונגרי בשנת 1861 בהיותו בגיל 11 בלבד, גילה שינשוף נלכד בגינת ביתו. בניסיון לשחרר את הינשוף נשברה רגלו ולנגד עיניו של הילד הופיע נקודה שחורה בחלק התחתון בקשתית העין  של הינשוף (שעה 6 לפי השעון).

הילד טיפל בינשוף ותוך חודשיים הבחין כי במהלך הריפוי הנקודה השחורה כוסתה דוק לבן והוקפה בשוליים לבנים.

ד"ר וון פצ'לי החל לצפות בעיניהם של חולים לפני ואחרי ניתוחים וגילה שבכל ניתוח כירורגי הופיעו כתמים שחורים בקשתית (באנגלית איריס) באזור הרקמה הנגועה – כשכל סימן חדש בקשתית מייצג איברים ורקמות פגועים בגוף. תגלית זו אפשרה ליצור תרשים של הקשתית שבו קיבלו כל איבר ומערכת מיקום משלהם בתוכה בהתאם לתצפיותיו ומאז פותח התחום לכדי מה שהוא היום.

הפרסומים הראשונים בבחינת ראשיתו של מדע האירידיולוגיה, בנושא לבעיות בריאות הופיעו באירופה בסביבות שנת 1880, האירידיולוגיה יובאה לארצות הברית מגרמניה עם ד"ר הנרי אדוארד ליין, שהיגר לארצות הברית ופרסם בה בשנת 1904 ספר בשם "אירידיולוגיה, אבחון העין".

בשנות השמונים קיבלו מספר חוקרים מימון לעסוק במחקר בנושא ופרסמו מאמר ב"השערות רפואיות" שבו טענו כי ניתן להסביר שינויים בשקיפות הקשתית ותופעות גופניות שונות.

יישום השיטה האירידיולוגית
השיטה הפכה לתורה מקובלת והאירידיולוגיה הרפואית הינה למעשה טכניקה מדעית מתקדמת המנתחת את תמונת האישון, המבוססת על מיפוי האיברים על פני האישון בעין ימין ובעין שמאל. ייחודה של האירידולוגיה כשיטה הנה באפשרות לקבל תמונה כוללת מעמיקה המשקפת את מצבו של האדם הגופני והנפשי כאחד כולל נטיות גנטיות וזאת ללא בדיקה כואבת ופולשנית החודרת לגוף. כמו כן ניתן לראות בבירור הצטברות רעלים שונים ברקמות הגוף עד למצב של סימפטומים פיזיים וזאת מכיוון שהקשתית מתחברת למיליוני עצבים המחוברים לאיברים.
בנוסף ישנם סימני אפיון בעיניים לדוגמה נטייה לשבץ מוחי, נטייה לאפילפסיה, נטייה לדיכאונות, נטייה להתאבדויות.
באירידיולוגיה אפשר לגלות נתונים שקשה לראות בבדיקה קונבנציונאלית. פעמים רבות ניתן לאבחן בעיות בקשתית העין, למשל בבלוטת התריס או במערכת העיכול ולאמת את הממצאים בבדיקה קונבנציונאלית של צילומים ובדיקות דם.

"נפש האדם אחת היא" כל החלקים ניזונים זה מזה ומשפיעים זה על זה, כך אומר הרמב"ם בחוכמתו הגדולה. היו קשובים לגופכם ברמה הפיסית והאנרגטית. השתחררו מרעלים אלו מיד ושמרו על "גוף בריא בנפש בריאה, נפש בריאה בגוף בריא".

האירידיולוגיה והרפואה המערבית:
אירידיולגיה, אם היא נעשית בצורה יסודית יכולה לשמש כלי עזר במהלך אבחנה קונבנציונאלית. הרפואה המערבית מטפלת קודם כל בסימפטומים ואחר כך בבעיה. אירדיולוגיה "מדברת" הפוך, רואה קודם כל את הבעיה.
דבר זה מתקשר ומצטלב עם דבריה של ד"ר מירה אדליץ. רופאת משפחה שמאבחנת גם באירידיולוגיה ונוקטת בזו הלשון (על פי כתבה בעיתון). "אם מטופל בא אלי עם מיגרנה או אסטמה, אני יכולה לראות בקשתית העין שיש לו חולשה במעי הדק באזור התריסריון או האפנדיקס ולכן הטיפול בו יעשה בעזרת צמחים שעובדים על מערכת העיכול, כי שם אני רואה את החולשה ולא בצמחים שעובדים על אסטמה או הריאות. האירידיולוגיה היא כלי משלים, דרך הקשתית אני יכולה לדעת אם בחורה לוקחת גלולות למניעת הריון או לא, אם מישהו עשה ניתוח אף, אם קיימות נטיות תורשתיות, זה מדע מדויק שלומדים בו כל הזמן".

הממצאים הראשונים בקשתית מקדימים את הופעת המחלה בחודשים ושנים, דבר המחייב את המטפל לשים דגש על תחזוקה מיוחדת. האירידיולוגיה תופסת אט אט את מקומה. ד"ר אריה אבני (.M.D) המתמחה בכירורגיה כללית, גסטרואנטרולוגיה וקולונוסקופיה, סרטן המעי הגס והומיאופתיה מסכם: "אני מרשה לעצמי להתנבא כי תמונות של הקשתית אחת לכל שנתיים יהוו חלק מהתיק הממוחשב האישי של כולנו בעתיד הקרוב, לצרכי מעקב ורפואה מונעת".

מאמר שנכתב ע"י יוסף דביר